# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/64/18/

ועל־כן המקוה צריכה להיות בארץ דיקא ולא בכלי (יורה־דעה, סימן רא סעיף ו), כי הארץ הוא בבחינת אמונה, בחינת (תהלים לז, ג): "שכן ארץ ורעה אמונה" כנ"ל, וזה בחינת גדל מעלת קבורת ארץ־ישראל, כי ארץ־ישראל הוא בבחינת אמונה כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. ושם דיקא זוכין שיתברר ויזדכך הגוף מזהמת הנחש ויזכה להכלל באמונה בשלמות, ואז יזכה לתחית המתים, כי עקר התחיה בארץ־ישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (כתבות קיא.): שאפלו המתים בחוץ לארץ מכרחים לגלגול מחילות לבוא לארץ־ישראל - שהיא בחינת אמונה, ששם עקר הברור והזכוך, ואז יזכו לתחיה - שאז ישלם הברור ואז יזכו לאמת ואמונה בתכלית השלמות, שזה עקר החיים לנצח, כנ"ל:

הלכות גלוח
