# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/64/4/

נמצא, שעקר ידיעת האמת שהוא בחינת פנים, הוא על־ידי האמונה - שהיא נמשכת דרך צמצומים הנמשכין משכליים גבוהים ונוראים מאד, שהשם־יתברך צמצם אורו בדרכים ובצמצומים נפלאים, עד שהמשיך מדת האמונה, שעל־ידי־זה עקר קיום העולם כנ"ל, כי האמונה אף־על־פי שהיא למטה מהשכל, כידוע, כי אין אמונה כי־אם במה שאין השכל מבין, אף־על־פי־כן שרשה נמשך ממקום גבה ועליון מאד שהוא גבה מכל השכליים, כי בחינת האמונה הוא בבחינת (ישעיה מד, ו): "אני ראשון ואני אחרון" וכו', בחינת (שם מו, י): "מגיד מראשית אחרית", בחינת סוף מעשה במחשבה תחלה. וכמובן ומבאר כל זה במקום אחר (הלכות נדה, הלכה ב', ועוד).

ואלו הצמצומים הקדושים שהשם־יתברך צמצם אורו, עד שאין יכולים לידע האמת כי־אם על־ידי אמונה כנ"ל, אלו הצמצומים הם בחינת שערות - שהם נמשכין ממותרי מחין, כמבאר בכתבים (מבוא שערים שער ג', חלק ב, פרק ז), שכל תקון העולמות היה על־ידי בחינת שערות, על־ידי שנצטמצמו האורות עד שנתהוו השערות, ודרך שם המשכת החיות והדעת מבחינה לבחינה ומעולם לעולם וכו'. אבל מחמת שהשערות הם בחינת צמצומים, שהם בחינת דינים - כשמתגדלים ביותר, אזי נמשך מהם יניקה להסטרא־אחרא, חס ושלום, ועל־כן צריכים לקצצם.

אבל יש שערות קדושות וגבוהות מאד, שעקר המשכת הדעת והחיות הוא על ידם, והם שערות הפאות והזקן הקדוש - שכל בנין העולמות וכל המשכת ידיעת אלקותו הוא על־ידי הצמצומים הקדושים הנמשכין על־ידי אלו הצמצומים של אלו השערות הקדושים ונוראים מאד, כי שערות הפאות והזקן נמשכין ממקום גבה ועליון ונורא מאד, מבחינת עתיק, שעקר התגלות אלקותו, עקר המשכת האמונה הקדושה הוא על־ידי אלו השערות, שהם צמצומים נפלאים הנמשכין משכל עליון וגבה מאד מאד, מבחינת עתיק שמגדלת נפלאות נוראות זה השכל - הוא יכול לצמצם עצמו בצמצומים נפלאים עד שימשך הארת האמונה הקדושה בהשכל, שנזכה להאמין בהאמת אף־על־פי שאין אנו מבינים אותו בשכל עדין, כי האמונה היא נפלאות תמים דעים, שעליו נאמר (ישעיה כה, א): "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן", וכתיב (תהלים קלט, יד): "אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד", וכמבאר מזה במקום אחר (בהלכות נדה שם), עין שם.

ועל־כן אלו השערות הקדושים של הפאות והזקן, הם עקר ההדור ואור הפנים, כמו שכתוב (ויקרא יט, לב): "והדרת פני זקן" כמובא (שבת קנב.), כי עקר האמת שהוא הפנים - אי אפשר לקבל ולהשיג כי־אם על־ידי האמונה הקדושה כנ"ל, ועל־כן נקראת האמונה אור הפנים, כמבאר בהתורה הנ"ל, וזהו בחינת שערות הפאות והזקן - שהם בחינת צמצומים הקדושים, שעל ידם עקר המשכת האמונה, שהיא עקר אור הפנים, כי על־ידי האמונה יודעין האמת שהיא הפנים, וכל זמן שאין זוכין לאמונה - אי אפשר לקבל עצם האמת מחמת רבוי אור, על־כן אין הפנים, שהוא האמת, מאיר כי־אם על־ידי אמונה - שעל ידה יודעין האמת, ועל־כן האמונה היא אור הפנים. וזהו בחינת שערות הפאות והזקן שהם עקר ההדור ואור הפנים וכנ"ל, כי אי אפשר לידע מהשם־יתברך, שהוא עצם האמת, מחמת רבוי אור כי־אם על־ידי אמונה לבד, שאז כשזוכין לאמונה בשלמות יודעין האמת, ועל־כן עקר אור הפנים, שהוא האמת, הוא האמונה שהיא נמשכת על־ידי שערות הפאות והזקן, כנ"ל: