# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/65/2/

כי מבאר שם בהתורה הנ"ל, שלהשגת המקיפים הנ"ל צריכין שני בחינות - שהם בחינת "יאמר אלקיכם", דהינו שצריכין צעקה בתורה ותפלה כדי להוליד המחין ולגלותם, ולהוציא מבחינת עבור והעלם לבחינת לדה והתגלות, ואחר־כך צריכים להכניסם בפנים - לעשות מהמקיף פנימי. וזה על־ידי קדשת שבעת הנרות - שהם שבעת נקבי הראש, שהם שתי עינים ושתי אזנים ושתי נקבי החטם והפה, שהם בחינת שבעת הנרות האלו - לשמר עיניו מראות ברע, וכן השאר וכו', כמו שכתוב שם - על־ידי־זה ממשיכין השפע אלקי שהוא בחינת השגת המקיפים הנ"ל.

ועל־כן שערות הפאות והזקן שהם סמוכים לשבעת הנקבים של הראש הנ"ל, על־כן על ידם נמשכין המקיפים הנ"ל, כי עקר המשכת אורות המקיפים הוא על־ידי שבעת הנרות שהם שבעת נקבי הראש הנ"ל - ושם יוצאין שערות הפאות והזקן שעל ידם נמשכין המקיפין הנ"ל וכנ"ל, וזהו בכלליות, ובפרטיות - הפאות והזקן הם שני בחינות, הינו שני תקונים המבארים בהתורה הנ"ל לזכות על ידם להשגת המקיפים, שהם צעקה - להוליד המחין, וקדשת שבעת הנרות - להכניס המקיפים לפנים כנ"ל, עין שם. וזהו בחינת שתי המצוות האלו, שהם להניח שערות הפאות ושערות הזקן, כי על־ידי הפאות ממשיכין תקון הראשון כנ"ל, שהוא תקון הצעקה - להוליד המחין, שזהו בחינת אלקים, בחינת אלקים לארמא קלא (השם 'אלקים' מרמז על הרמת הקול), כמו שמבאר שם על פסוק (ישעיה מ, א): "נחמו נחמו" וכו'. וזהו בחינת שערי הפאות, כי 'פאה' - בגימטריא 'אלקים', כמובא (עץ חיים, שער יג, פרק יא). אבל שערות הזקן הם עקר המשכת המחין, כידוע בכתבים, שעקר המשכת המחין הוא על־ידי תקוני הדיקנא קדישא (תקוני הזקן הקדוש), כי עקר הזקן יוצא אצל הפה שהוא הסוף והכלל של כל שבעת הנרות הנ"ל, כי כל הדעת הנמשך על ידם עקרו יוצא ומתגלה על־ידי נקב הפה, ששם עקר התגלות הדעת, בבחינת (משלי ב, ו): "מפיו דעת ותבונה", ועל־כן שם יוצא הזקן - שעל ידו עקר המשכת הדעת ממקיף לפנימי, שנמשך על־ידי כלליות שבעת הנרות שנכללין בפה. כי הזקן כלול משלשה־עשר תקוני דיקנא, כידוע - שהם בחינת שלש־עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם, שעל־ידי־זה מבינים ומשיגים חדושי תורה, כי כל החדושי תורה נמשכין על־ידי שלש־עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם, שהם בחינת שלשה־עשר תקוני דיקנא, שזה עקר בחינת המשכת הדעת מהמקיפים הנ"ל לפנים להשיג חדושי תורה. ועל־כן הזקן הוא בבחינת קדשת שבעת הנרות, שעל ידם מכניסין המקיפים לפנים וכנ"ל. וזה בחינת "כשמן הטוב יורד על הזקן" וכו' (תהלים קלג, ב), בחינת (שמות ל, כה): "שמן משחת קדש", שהוא בחינת קדשת השבעת הנרות שמאירין ודולקין על־ידי בחינת שמן, שהוא בחינת דעת ומחין: