# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/518/61/2/

וזה בחינת מה שכתוב במאמר המתחיל "ויהי מקץ" (בסימן נד) על פסוק (תהלים קד, א): "ה' אלהי גדלת מאד", שצריך לצמצם הגדלת השכל בבחינת 'לאדבקא מחשבתיה בעלמא דאתי', צריך לצמצמו שלא יצא מגבול הקדשה, וזה בחינת 'מאד', כמו שמבאר שם. וזה בחינת ציצית, כמו שמבאר שם.

וזה בחינת סימני דגים טהורים, שהם הקשקשים, שהם בחינת לבושין - בחינת צמצום, כמו שכתוב (שמואל־א יז, ה): "ושריון קשקשים הוא לבוש". וכמו שהביאו רבותינו ז"ל (נדה נא:) מקרא זה ללמד הימנו שהקשקשים הם הלבוש של הדגים, דהינו שעקר הטהרה של הדגים שהם בבחינת עלמא דאתי, בחינת דעת, שאין בהם אחיזה לרע הכולל, בחינת תאוה הבהמיות כנ"ל. ועל־כן עקר סימן הטהרה והקדשה שלהם תלוי בהקשקשים שהם לבושין, בחינת צמצומים - שצריך לצמצם הגדלת השכל השט ופורח בתוך המים שהם בחינת עלמא דאתי, כמו שכתוב (ישעיה יא, ט): "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", כמובא לעיל (בהלכות בשר שנתעלם מן העין, הלכה ב), שזה בחינת דגים הגדלים במים כנ"ל - צריך לצמצמו בבחינת "גדלת מאד" - שלא לצאת מגבול הקדשה, שזה בחינת קשקשים שכשאין להם קשקשים הם טמאים לגמרי, כי כשאין לו צמצום שהוא לבוש ומכסה על שכלו כנ"ל אזי הוא יוצא מגבול הקדשה לגמרי, ואזי הוא בבחינת פגם הברית ששם הטמאה [כמובא בדברי רבנו, נרו יאיר (לקוטי תנינא סימן ב)].

ואז כשיש לו קשקשים, שהם בחינת הלבושין, בחינת הצמצומים כנ"ל, אזי יש עוד סימן טהרה, שהם הסנפירין, שהם הכנפים ששט ופורח בהן בתוך המים, שהם בחינת הגדלת השכל, שזוכה להגדיל השכל, שיהיה שכלו מעופף ופורח, על־ידי שזכה לעשות לשכלו כנפים שהם בחינת הסנפירין כנ"ל, שעל ידם הוא פורח בתוך המים, שהם בחינת עלמא דאתי כנ"ל, הינו בחינת מה שמגדיל שכלו בעלמא דאתי כנ"ל. וכמובא בדברי רבנו, נרו יאיר, שם במאמר הנ"ל (סימן סג), שבחינת כנפים הוא בחינת מה שהשכל פורח ומעופף, עין שם. ועל שם זה נקראין 'סנפירין' מלשון אור, בחינת אור השכל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שיר השירים רבה ה, א): 'הלוחות היו של סנפרינון'; שהם אבן טוב המאיר.

אבל אין הסנפירין סימן טהרה כי־אם כשיש לו קשקשים שהם הצמצום, שאזי הוא בבחינת 'גדלת מאד', אבל הסנפירין בלא הקשקשים - אינם סימן טהרה כלל, כי שם בבחינת דגים שהוא בחינת הדעת, עקר הקדשה תלוי רק בזה שיצמצם שכלו ולא יהרס, חס ושלום, לצאת מגבול הקדשה - שזה עקר היצר־הרע שיש שם. ועל־כן עקר הסימן טהרה תלוי בהקשקשים שהם הלבושין והצמצום, כנ"ל.

עין במאמר 'ויהי מקץ' הנ"ל, שלזכות לבחינת זכרון שהוא בחינת הגדלת השכל בעלמא דאתי כנ"ל, הוא על־ידי שמירה, שצריך לשמר עצמו מאד מבחינת רע־עין ומכח המדמה, עין שם, שכל זה הוא הפך הזכרון, הפך בחינת עלמא דאתי, כי שם אין אחיזה לבחינת רע־עין, ובחינת כח המדמה כנ"ל כמה פעמים. ואזי כשזוכה לבחינת זכרון הנ"ל, עקר השמירה הוא בבחינת "גדלת מאד" - לצמצם שכלו כנ"ל. וזהו בחינת סימני דגים שהם הקשקשים כנ"ל, כי הדגים הם בבחינת עלמא דאתי, בחינת הגדלת השכל כנ"ל, ואין בהם שום אחיזה לרע־עין וכח המדמה כנ"ל, על־כן עקר הסימן טהרה הם הקשקשים שהם בחינת לבושין וצמצום בחינת "גדלת מאד", כנ"ל.