# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/518/63/2/

ועל־כן השחיטה במקום הצואר, כדי להכניע קולות הרעים של חכמי הטבע שהם בחינת חי, בחינת חיות רעות כנ"ל, כי הקול יוצא מן הצואר, בחינת (שם עה, ו): "ידברו בצואר עתק" וכו', שהם חכמי הטבע המדברים עתק על ה' ועל משיחו, והם בחינת בהמות וחיות, ומכניעין את קולם וצוארם על־ידי הסכין של שחיטה.

ועל־כן צריך השוחט לקבל את הסכין של שחיטה מחכם הדור, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין יז:): שצריך השוחט להראות סכינו לחכם. כי החכם דקדשה יש לו כח לקשר כל הרצונות אל הרצון דקדשה לשרש הרצון, ועל־ידי־זה מכניע דעת חכמי הטבע כנ"ל, ועל־ידי־זה נעשה יראה, בחינת (שם קמה, יט): "רצון יראיו יעשה" (כנ"ל במאמר הנ"ל). ויראה זו בחינת (שם קמט, ו): "חרב פיפיות", בחינת מלכות, בחינת סכין של שחיטה. ועל־כן צריכין לקבל הסכין של שחיטה שהוא 'חרב פיפיות', בחינת יראה, בבחינת (איוב יט, כט): "גורו לכם מפני חרב", צריכין לקבלו מן החכם דקדשה, כי עקר היראה נעשה רק על־ידי התגלות הרצון שנתגלה על־ידי החכם דקדשה, על־ידי שמקשר כל הרצונות לשרש הרצון כנ"ל, ועל־ידי החליף הזה שהוא בחינת היראה הנעשה על־ידי התגלות הרצון, על־ידי־זה מכניעין בחינת רוח הבהמיות, שהוא בחינת חכמת הטבע, כנ"ל.