# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/518/64/1/

וזה בחינת סימני דגים סנפיר וקשקשת. כי דגים גדלים במים, ומים הם בבחינת צדקה כנ"ל. 'וצדקה שקולה ככל התורה כלה', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא ט.). וכל התורה כלה נקראת בשם צדקה, כמו שכתוב (דברים ו, כה): "וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות" וכו'. ועקר שם צדיק על שם צדקה, בחינת (תהלים לז, כא): "צדיק חונן ונותן", ועל־כן הצדיק מכנה בשם 'דג', כמו שכתוב (בראשית מח, טז): "וידגו לרב", כמו שכתב רבנו ז"ל (בסימן טז). כי דגים גדולן במים שהם בחינת צדקה, שזהו בחינת הצדיק - שכל גדולו על־ידי צדקה, כי הצדיק ממשיך כל הצדקות בעולם, כי הוא מצדיק ומזכה את ישראל, ומטה את לבם להשם־יתברך - שיתנו צדקה ויקימו את התורה שנקראת צדקה. והוא מקבל כל הצדקות ומשפיע אותם לכנסת ישראל, וממשיך כל ההשפעות והברכות לישראל, כידוע. ובשביל זה הצדיק נותן לכל מי שמקבל ממנו, כמו שאמר רבנו ז"ל (ספורי מעשיות מעשה יג), בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירש שהתפאר את עצמו שיש לו כח כזה בידיו, שמכל מי שמקבל ממנו - הוא נותן לו, ועל־כן הוא בעל צדקה וכו', עין שם.

ועל־כן הדגים אין צריכין שחיטה - רק אספתן היא מטהרתן, ואין שום דבר אסור בדגים טהורים. מה שאין כן בשאר בעלי־חיים טהורים שאסור בהם החלב והדם וגיד הנשה וצריכין שחיטה. וזה כי הדגים נמשך חיותם מבחינת הצדיק, שהוא בחינת צדקה. ועל־כן אין טעונין שום תקון עוד, כי הצדיק כבר זכך את עצמו מכל וכל, ואין בו שום נדנוד פסלת עוד. על־כן הדגים שיניקתם משם - אין טעונין עוד שום תקון וזכוך על־ידי השחיטה. וגם אין שום דבר אסור בהם, כי בהצדיק אין בו שום פסלת כנ"ל, אבל בהמות ועופות מרמזין על שאר בני אדם, אף־על־פי שהם טהורים - שיניקתם מצד הקדשה, מבני־ישראל הכשרים, אבל אף־על־פי־כן עדין לא נתתקנו ונזדככו לגמרי מכל וכל. על־כן הבהמות ועופות שמקבלין חיות מהם צריכין תקון השחיטה. וגם אחר־כך כמה דברים אסורים בהם כמו הדם והחלב וכו', כי עדין יש בהם כמה פסלת כנ"ל. אבל הצדיק כבר נקי וזך מכל וכל, ויכול לעבד את השם־יתברך בכל דבר שבעולם אפלו באכילה ושתיה ושיחת חלין וכו'. על־כן הדגים שמקבלין חיות משם אין טעונין שום תקון, רק אספתן היא מטהרתן, שזה בחינת צדיקים שנאמר בהם: 'ויגוע ויאסף' וכו' (בבא בתרא טז:). ועל־כן אין בהם שום דבר האסור, כי אין בהם שום פסלת, כנ"ל.

אבל אף־על־פי־כן יש דגים טהורים ודגים טמאים ושניהם גדולן במים, הינו כי יש שקרנים שמראין עצמם כצדיקים ומדברין גדולות ונפלאות כאלו הם יכולים גם־כן לעבד את השם־יתברך בכל דבר וכו', אבל הכל שקר וכזב, כנ"ל, ומשם נמשך יניקת הדגים טמאים שנראים כדגים - שהיא בחינת צדיק, וגדלים במים - שהוא בחינת כח הצדקה, שזה עקר בחינת צדיק, אבל הם טמאים - כי הם שקרנים ומראין עצמן כצדיקים כקוף בפני אדם, אבל הכל שקר וכזב כנ"ל, ויניקתם מפסלת המים, מבחינת מים רעים, הינו מצדקות פגומות של הרשעים הנואפים, כנ"ל. וזהו בחינת דגים טהורים ודגים טמאים, כי דגים טהורים הם בבחינת הצדיקים אמתיים כנ"ל, ודגים טמאים הם בבחינת המראין עצמן כצדיקים לדבר גדולות ונפלאות והכל שקר, כנ"ל.

ועל־כן הסימן שביניהם הוא סנפיר וקשקשת, והעקר הוא קשקשת, כי 'כל שיש לו קשקשת' וכו' כנ"ל. קשקשת זה לבוש קשקשים המגנים על העור, הנמשכים מכח הצדקה דקדשה שמגנת ומצלת כמו שריון קשקשים שמציל מכל החצים וכו', בבחינת (שמואל־א יז, ה): "ושריון קשקשים הוא לבוש". וזה בחינת צדקה, בחינת (איוב כט, יד): "צדק לבשתי", בחינת (ישעיה נט, יז): "וילבש צדקה כשרין". ועל־כן הקשקשים הם סימן טהרה, כי הם מרמזין שנמשך עליהם כח הצדקה דקדשה שמגנת ומצלת מסטרא־אחרא, מסטרא דמותא, בבחינת (משלי י, ב): "צדקה תציל ממות", שזהו בחינת קשקשים, בחינת שריון קשקשים המצילים מחצים דסטרא־אחרא, בחינת "וילבש צדקה כשרין", כנ"ל.

אבל דגים טמאים הם ערמים בלי לבוש הקשקשים, כי אין להם כח הצדקה, כי בחינת הצדקה שהם יונקים משם הוא הצדקה של הנואפים והרשעים, שבודאי אין להם כח להגן ולהציל, כי אינה נקרא צדקה כלל, רק נקרא בשם מכשול. כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא טז:) על פסוק (ירמיה יח, כג) "בעת אפך" וכו' - 'הכשילם' וכו'. ועל־כן הם ערמים בלי לבוש, זה בחינת פגם הצדקה שלהם שגורמת נאוף, שהוא בחינת (איוב כד, י): "ערם בלי לבוש", כי תקון הברית שהוא בחינת צדקה דקדשה, הוא בחינת לבושין, כי הלבושין הם בבחינת תקון הברית, בבחינת (בראשית ג, כא): "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", שזה נאמר לענין התקון שלהם, כידוע. וזה בחינת (רות ג, ט): "ופרשת כנפך על אמתך" וכו', אבל פגם הברית הוא בחינת גלוי ערוה, בחינת "ערם ועריה" (יחזקאל טז, ז), כמו שכתוב (ישעיה כ, ד): "כן ינהג את שבי מצרים וכו' ערום ויחף וחשופי שת". ופרש רש"י, כי הם מזרע חם שגלה ערות אביו, הינו פגם הברית. ועל־כן הדגים טמאים, שנמשכים מהשקרנים שמקבלין מהצדקה של הנואפים, על־כן הם ערמים, בלי לבוש הקשקשים, כנ"ל.