# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/518/64/3/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (חלין סו:): אם כן למה נכתב סנפיר? משום "יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיה מב, כא). כי באמת זאת העבודה הגבה של גדולי הצדיקים האמתיים - שעובדין את השם־יתברך בכל דבר, בכל תנועה ותנועה, אפלו בעסקי דרך ארץ, כגון באכילה ושתיה ושיחה ובכל הדברים שבעולם, כל זה הוא בבחינת "יגדיל תורה ויאדיר". וזה בחינת (אבות ו, יא): 'אמר רבי חנניה בן עקשיא: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'.

כי ראיתי בספרים קשיא של הבל הנמשכת מההולכים על פי דרכי המחקרים, שקשה להם, למה הרבה השם־יתברך כל־כך תורה ומצות שקשה לקימם, כי לפי דעתם המשבשת היה יותר זכות להם אם היו מעטים המצוות! אבל באמת הבל יפצה פיהם, כי באמת עקר התכלית שנברא האדם בשבילו הוא, שיזכה להיות האדם זך וצח ונקי וקדוש לגמרי מכל התאוות, שישבר כל התאוות כל־כך עד שלא ישאר בו שום צד רשימה משום תאוה, אפלו של התר [כמובן בכל הספרים, ובפרט בספרי רבנו ז"ל]. וזה אי אפשר לזכות כי־אם על־ידי התורה והמצות. ועל־כן הרבה לנו השם־יתברך תורה ומצות הרבה, כדי שעל־ידי רבוי התורה והמצות נזכה להמשיך עלינו קדשה גבוה כל־כך, עד שנזכה לקדש עצמנו גם במתר לנו, עד שנזכה להיות זכים ונקיים לגמרי מכל התאוות.

וזהו גם־כן מה שהתורה מספרת לנו ספורים הרבה אשר בהם מלבשים סודות נוראות ורזין עלאין וכו' וכו'. כל זה להראות לנו, שגם בכל הספורים ובכל הדברים שבעולם מלבש בהם תורה וקדשה גבוה מאד, כמו למשל שהתורה מספרת לנו מעשה האבות שחפרו בארות מים (בראשית כא, כו). וכן מעשה יעקב אבינו שרעה צאן והציג את המקלות ברהטים וכו' (שם פסוק ל), ומארכת הרבה בספורים אלו - הכל לגלות לנו גדלת הבורא יתברך וגדלת האבות, שהיו יכולין לעבד את השם־יתברך בעבודות נוראות על־ידי כל עסקי חל, על־ידי חפירות בארות וענין המקלות וכו'. וכל זה מחמת שזככו גופם בתכלית הקדשה והזכוך כל־כך, עד שגם כל עניני העולם־הזה שעסקו בהם, הכל היה בקדשה נפלאה כל־כך, עד שזכו לעבד השם־יתברך גם בהם בעבודות נפלאות כנ"ל, וכל זה להעיר אזנינו ולבנו, שגם אנחנו נקדש ונטהר עצמנו גם בעבודות חיצוניות ובכל עסקי חל, כדי שנזכה אנחנו גם־כן לזכות לכל זה.

כי הבחירה חפשית בכל דור וכל אדם יכול לזכות לזה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נו, ז): 'אין דור שאין בו כאברהם' וכו'. וכן אמרו רבותינו ז"ל (תנא דבי אליהו רבה כה): 'חיב כל אדם לומר: מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי'. ועל־כן באמת מצינו גם בדורותינו צדיקים אמתיים שהיו גדולים במעלה מאד, שהיו עוסקים בתורה ועבודה, וידעו לעבד את השם־יתברך גם בכל עסקי חל, כמפרסם מהמעשיות שמספרין מהצדיקים אמתיים שהיו בדורות הללו מימות איש אלקים הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה עד הנה.

ועל־כן בודאי הוא טובה גדולה מה שהשם־יתברך הרבה לנו תורה ומצוות, כי מאחר שאי אפשר לזכות לטוב הגנוז באמת שהוא עקר התכלית של כל ישראל, כי־אם על־ידי שנהיה מזככים לגמרי בתכלית הקדשה מכל התאוות שבעולם. על־כן בודאי היא טובה גדולה מה שהרבה לנו תורה ומצות, כדי שיהיה לנו כח על־ידי־זה להתעורר להשם־יתברך ולהמשיך עלינו קדשה גדולה על־ידי רבוי התורה והמצוות, עד שנזכה גם־כן להיות מזככים לגמרי, כדי שנזכה להתכלית האמתי, לאור הגנוז שאי אפשר להגיע אליו כי־אם על־ידי־זה, כנ"ל.

ואפלו מי שאינו זוכה להתגבר על יצרו ולקים כל התורה והמצוות, הוא גם־כן טובה אליו מה שיש הרבה תורה ומצוות, כי על־ידי רבוי התורה והמצוות - מקים כל אחד ואחד מישראל איזה מצוה ועוסק באיזה ענין בתורה. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה כז.): 'אפלו פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון'. וכל זה מחמת רבוי המצוות דיקא. ועל־ידי אלו המצוות שזוכה כל אחד לקים, אפלו הגרוע שבגרועים, על־ידי־זה יזכה להזדכך בודאי עוד בחיים חיותו, כי על־ידי הקדשה של הרבוי מצוות שמקימין אפלו הפחותים, על־ידי־זה, אין הקדשה מנחת אותם להשתקע בטמאתם ותאותם שנפלו בהם, ומעוררם לתשובה בכל פעם, שעל־ידי־זה יכול לזכות לשוב בתשובה שלמה להשם־יתברך, כמו שכבר נמצאו הרבה בעלי תשובה בעולם אשרי להם!

ואפלו אם, חס ושלום, לא יזכה לתשובה בחייו, חס ושלום, אף־על־פי־כן סוף כל סוף יזדכך בודאי, ועקר הזכוך שלו יהיה על־ידי איזה דבר מצוה וטוב שחטף בעולם־הזה, על־ידי שיש הרבה תורה ומצוות כנ"ל, כי על־ידי גדלת התורה שהיא גדלת הבורא יתברך, שמגלית לנו ומרמזת לנו מרחוק על־ידי רבוי התורה והמצוות, על־ידי־זה אנו מבינים שהשם־יתברך בתקף נפלאותיו יכול להפך הכל לטובה. והכל בכח הצדיקים האמתיים הנפלאים במעלה, שכמו שהם יכולים לעבד את השם־יתברך בכל הדברים גשמיים ועסקי חול שבעולם, כמו כן יש להם כח להעלות מחל לקדש ולהפך מטמא לטהור, לזכך ולטהר את כל ישראל החוסים בצלם, להפך הכל לטובה בכח הגדולות והנפלאות שלהם שהשיגו על־ידי תקף קדשתם בכל עסקי חל כנ"ל (וכמובן כל זה בדברינו בכמה מקומות, עין שם).

וזה שאמרו רבותינו ז"ל שסנפיר נכתב רק למען יגדיל תורה ויאדיר - הינו שהתורה הודיעה לנו הסימן של סנפיר, אף־על־פי שהעקר הוא קשקשת, אבל הוא בשביל יגדיל תורה וכו', הינו בשביל להעיר אזנינו, שבאמת יש צדיקים שיש להם פה גדול וקדוש לדבר גדולות ונפלאות, שיכולין לפרח ולשוט במימי הדעת, בדרכים נפלאים ונוראים מאד, שכל זה הוא בחינת "יגדיל תורה ויאדיר", שהוא בחינת ספורי התורה ממעשה האבות בבארות ומקלות וכו', כנ"ל. וכן בתורה שבעל־פה, בגמרא ומדרשים שהביאו מאמרים שהם פליאות לכאורה לפי גשמיות דעות בני אדם, כמו מאמרי הרבה בר בר חנה ומאמרי המשתעי (בבא־בתרא עג. ולהלן) ושארי מאמרים כאלה. וכן מה שמובא בדברי רבותינו ז"ל מכמה תנאים שאכלו הרבה והיה כרסם רחבה, כמו שמובא במדרש (שיר־השירים רבה ה, כא) מרבי אלעזר בן שמעון וכו' (עין בבא מציעא פד.), והכל בשביל להודיע לנו מעלת הצדיקים שקדשו וזככו עצמן כל־כך, עד שעבדו השם־יתברך על־ידי כל הדברים שבעולם, על־ידי אכילה ושתיה וכו' וכל שיחתם היה קדש וכלם היה בהם רזין נפלאים, כי אנו צריכין להאמין שכל דבוריהם ומעשיהם אינו פשוט, אלא יש בהם רזין, כמו שכתוב (בסימן מב), שכל זה הוא בחינת "יגדיל תורה ויאדיר", כנ"ל.

וזה רצה הקדוש־ברוך־הוא לזכות את ישראל - לשון זכוך, שרצה הקדוש־ברוך־הוא לזכות את ישראל שיהיו מזככים וטהורים וקדושים לגמרי כנ"ל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, כנ"ל, שנאמר "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר - הינו כנ"ל, נמצא, שבחינת יגדיל תורה ויאדיר הוא בחינת מעלת גדולי הצדיקים שעובדין השם־יתברך בכל דבר שמדברין גדולות ונפלאות, שזהו בחינת סנפיר כנ"ל. ועל־כן כתבה תורה סנפיר בשביל יגדיל תורה ויאדיר - להודיע לנו שיש צדיקים אמתיים שזוכין לזה, לשוט ולפרח במימי הדעת, כנ"ל.

אבל אף־על־פי־כן אי אפשר לסמך על זה הסימן, כי גם הדגים טמאים בחינת השקרנים יש להם גם־כן סנפיר, שמתפארין עצמן גם־כן בגדולות ונפלאות כנ"ל, על־כן עקר הסימן לבוש קשקשים כנ"ל, אבל אף־על־פי־כן כתבה התורה בסימני טהרה, "כל אשר לו סנפיר וקשקשת" וכו' (ויקרא יא, ט), להורות, שבקדשה - הסנפיר הוא בחינה גבה מאד, בחינת יגדיל תורה ויאדיר - שהוא בחינת התפארות והגדולות של הצדיקים אמתיים כנ"ל, ועתה מה נעמו דברי רבותינו ז"ל שאמרו שסנפיר נכתב למען יגדיל תורה ויאדיר, הינו כנזכר לעיל.

ברוך ה', תקצ"ה לפ"ק, טבת, טשעהרין, בעת הרעש והבריחה, המקום ירחם.