# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/520/61/1/

על־פי מה שמבאר במאמר 'מישרא דסכינא' (בסימן ל) הנ"ל בהלכות גלוח (הלכה א), שלפעמים המלכות נופלת ונעשה התגברות הארבע מלכיות, חס ושלום, שכלולים במלכות עמלק, וצריך לקצרה ולחתכה משם ולהעלותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים, שהם בחינת בינה - לבא. והקצירה היא על־ידי חסד, והתגלות החסד על־ידי תוכחה, בבחינת (תהלים קמא, ה): "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני", עין שם היטב.

נמצא, שעקר קלקול בחינת המלכות, חס ושלום, הוא כשאין תוכחה, כי אז אין החסד מתגלה, ואזי אין יכולין לחתכה ולהבדילה מן הארבע מלכיות כנ"ל, עין שם במאמר הנ"ל, ואזי כשהארבע מלכיות יונקים מן המלכות, חס ושלום, אזי הוא בחינת דם נדות שמשם יניקתם, כי כלליות הארבע מלכיות הוא עמלק, כמו שכתוב שם, והוא זרע עשו שנקרא "אדמוני", מחמת שהוא מלא דם, כי עשו היה שואב כל הדם נדות בבטן אמו, כמובא (ילקוט שמעוני, תולדות קי). וזה שמובא בדברי רבנו במקום אחר במאמר החותמות (בסימן כב), שעל־ידי קלקול התוכחה שהוא בחינת חותם הרגלין, נעשה דם 'נדת', חס ושלום, הינו כנ"ל, כי עקר בנין המלכות הוא על־ידי בחינת הרגלין (עץ־חיים, שער־הכללים, פרק ז), כידוע שזה בחינת תוכחה, כי המוכיחים הם בבחינת רגלין, כמובא בדברי רבנו שם, עין שם: