# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/520/61/4/

ועל־כן שעור המקוה ארבעים סאה (יורה־דעה, סימן רא, סעיף א) - זה בחינת בינה, כמו שאמרו (אבות ה, כא): 'בן ארבעים לבינה'. ועל־כן שעור מדתה אמה על אמה ברום שלש אמות (יורה־דעה שם), ואז דיקא יש בה כח להעלות הנדה מטמאה לטהרה, כי עקר תקונה ועליתה על־ידי בחינת רגלין כנ"ל, שזה בחינת תוכחה כנ"ל, שמשם עקר בנינה.

וזה בחינת שלש רגלים, שאז עליתה אל אור הפנים, ועל־כן נקראו על שם 'רגלים', כי עקר עליתה על־ידי בחינת הרגלין כנ"ל, וזה בחינת שלש רגלים, כי כלליות הרגלין הם בחינת שלש, בחינת נצח, הוד, יסוד, דהינו על־ידי מה שעולין לרגל בהליכת רגליהם, אזי על־ידי הליכת הרגלין בעצמה - עולה לבחינת הרגלין, שזה בחינת תוכחה, כי על־ידי עליה לרגל, היה התעוררות גדול לעבודת השם־יתברך, כי היה מעוררין זה לזה דרך הליכתם, כמו שמצינו באלקנה שכתוב אצלו (שמואל־א א, ג): "ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה", ואמרו רבותינו ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ח): 'בדרך שהיה עולה בשנה זו - לא היה עולה בשנה אחרת' - כדי לעורר העולם ולהוכיחם לעלות לרגל.

ועל־ידי־זה שהיו הולכין לעלות לרגל, שזה בחינת תוכחה כנ"ל, על־ידי־זה מתגלה החסד כנ"ל. וזה בחינת (שיר השירים ז, ב): מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב - שפרש רש"י על עליתם לרגל ברגליהם, וזהו בת נדיב - שעל־ידי־זה מתגלה החסד שהוא בחינת אברהם שנקרא "נדיב" (סכה מט:), וזהו בת נדיב - שעל־ידי־זה עולה המלכות, על־ידי החסד לאברהם, ואז הוא בבחינת בת נדיב, בבחינת 'בת היתה לו לאברהם אבינו', כמו שכתוב שם (אות ג), ועל־ידי־זה היו עולין לראות את פני ה', שזה בחינת עליתה אל אור הפנים, כנ"ל.

וזה בחינת שעור המקוה אמה על אמה ברום שלש אמות - זה בחינת שלש רגלים שמשם עקר התחלת עליתה כנ"ל. וזהו בחינת אמה על אמה - זה בחינת "צדיק יסוד עולם", שהוא כלול מכל התלת רגלין והוא נקרא בשם 'אמה', כמו שאמר רבנו, נרו יאיר (בסימן סג), שהוא בחינת אמה בת ששה טפחים, עין שם, ועקר תקונה על ידו, כמו שכתוב: "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני", כי עקר התוכחה, שהוא בחינת רגלין, שעל ידו נתתקנת, הוא על־ידי בחינת הצדיק שהוא כלול מכל השלש רגלין כנ"ל. גם ברום שלש אמות מרמז על שלש עליות שצריכה לעלות, כי תחלת תקונה על־ידי תוכחה שהוא בחינת רגלין - וזה בחינת שעולה אל נצח, הוד, יסוד. ושם נתגלה החסד - וזה בחינת שעולה אל חסד, גבורה, תפארת, ועל־ידי־זה עולה אל אור הפנים - וזה בחינת שעולה אל חכמה, בינה, דעת, שהוא אור הפנים: