# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/520/61/5/

ואלקנה שהיה נזהר מאד לקים מצות עליה לרגל כתקונה כנ"ל, והיה מוכיח את ישראל כנ"ל, על־כן זכה להוליד בן שהוא התחיל לעלות המלכות, כי שמואל התחיל לעלות המלכות, כי הוא זכה למשח מלכים הראשונים של ישראל, דהינו שאול ודוד.

ועל־כן עקר מלכות שאול היה תלוי במחית עמלק, כי שאול המלך שהיה מלך הראשון של ישראל, וממנו התחילה עלית המלכות אל הקדשה, על־כן הכרח למחות זכר עמלק, שהוא כלול מארבע מלכיות כנ"ל, ומחמת שלא נזהר בזה והשאיר את אגג מלך עמלק, על־כן נפסקה מלכותו, כי עקר קיום המלכות על־ידי מחית עמלק כנ"ל. וזה שאמר שמואל (שמואל־א' טו, א): "אתי שלח ה' למשחך למלך על ישראל ועתה לך והכיתה את עמלק והחרמתה אותו" וכו', כי זה תלוי בזה, מאחר שנמשחת למלך על ישראל, על־כן אתה צריך למחות זכר עמלק, כנ"ל.

ועל־כן נצטוה שאול בתחלת מלכותו (שמואל־א' י, ח): "שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך", כי מחמת שהיה המלך הראשון והיתה אז עלית המלכות בתחלתו, על־כן הצרך להמתין שבעה ימים בבחינת שבעה נקיים כנ"ל, ומחמת שלא נזהר בזה, על־כן מאז התחילה מלכותו לפסק. וזה שדקדקו רבותינו ז"ל (רש"י שמואל א' יג, יד) ואמרו, שנפסקה מלכותו על שעבר על דברי נביא - 'על דברי נביא' דיקא, כי המלך מזהר ביותר לקים דברי נביא, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בפרשת המלך (רש"י דברים יז, כ): שמזהר שלא יעבר אפלו על מצות הנביא, כי עקר קיום המלכות תלוי בנביאים, שהם בחינת רגלין, שמשם בנין המלכות, כנ"ל: