# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/520/62/9/

ועל־כן עקר טהרה של הנדה הוא במים, זה בחינת מה שנאמר במאמר הנ"ל: 'ונפוץ מיא מתרי אוסיא והוי כתרי מברי דסורא' - שעל־ידי מימי הדעת שיתגלו לעתיד, על־ידי־זה יתבטלו העננין דמכסין על עינין, ואז לא יצטרך לבטל מדבקותו. וזהו בחינת מימי המקוה - שהם בחינת מימי הדעת שיתגלה לעתיד, שעל־ידי־זה מעבירין העננין דמכסין על עינין, שהם בחינת דם נדות, ועל־כן על־ידי אלו המים נטהרת הנדה מטמאתה, כי על־ידי אלו המים נתבטלין העננין דמכסין על עינין שהם הכפירות כנ"ל, ואז נטהרת האמונה ונתחזקה כבתחלה, ואז יכולה להתחבר עם דודה, לקבל את השכל ולגלות ולהוליד השגות אלקותו יתברך בעולם, ואז יתקים: "והיה אור הלבנה כאור החמה", כי דם נדות הוא בחינת מעוט הירח, כידוע. ועל־כן סתם וסת מחדש לחדש, כי בכל חדש נתמעטת ונתמלאה כידוע - ואז יתקים: "כי תמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה יא, ט), כי כשהאמונה טהורה וקדושה וחזקה וסומך על אמונתו לבד בלי שום שכל ובלי שום ידיעה כלל, אזי זוכה לדעת את ה' בבחינת (הושע ב, כב): "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה"', אמן ואמן: