# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/551/61/3/

וְעַל־כֵּן הַחֵלֶב מֻתָּר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן יוֹתֵר מִשְׁאָר דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת קְבִיעוּת מַשָּׂא וּמַתָּן מֵהֶם (יוֹרֶה־דֵעָה, סִימָן קיז). וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים כג.) מִפָּסוּק (וַיִּקְרָא ז, כד): "וְחֵלֶב וּנְבֵלָה וְכוּ' יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה" וְכוּ', כִּי הַחֵלֶב אַף שֶׁהוּא דָּבָר טָמֵא וְאִסּוּר חָמוּר מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ בּוֹ דְּבַר חֲשִׁיבוּת מְאֹד. כִּי עֶצֶם הַחִיּוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ הוּא דָבָר גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי מְקַבֵּל מִזַּכּוּת הַחִיּוּת הַמַּגִּיעַ לְהַמֹּחַ, כִּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל הֵם מְקַבְּלִים מֻבְחַר הַחִיּוּת וְזַכּוּת וְצַחוּת הַמַּאֲכָלִים. וְהַחִיּוּת שֶׁהַמֹּחַ מְקַבֵּל מִן הַמַאֲכָלִים שֶׁבָּאִים לְתוֹךְ הַגּוּף, הוּא מְקַבֵּל אוֹתָם עַל־יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ה); שֶׁהַמֹּחַ הוּא כְּמוֹ נֵר הַדּוֹלֵק מִשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁהַמַּאֲכָלִים הַבָּאִים לְתוֹךְ הַגּוּף נִתְבָּרְרִים בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר הַזַּכּוּת וְהַצַּחוּת שֶׁבָּהֶם, מֵיטַב שַׁמְנוּנִית שֶׁבָּהֶם וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם שֻׁמָּן וְחֵלֶב, שֶׁהֵם נַעֲשִׂים מִזַּכּוּת וְשַׁמְנוּנִית הַמַּאֲכָלִים מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ אֶל הַמֹּחַ, כִּי מֵהֶם מְקַבֵּל הַמֹּחַ, כִּי הוּא דוֹלֵק מִשַּׁמְנוּנִית שֶׁשַּׁיָּךְ אֶל הַמֹּחַ, אַךְ הַחֲלָבִים הֵם בְּחִינַת עֲכִירַת וְשִׁמְרֵי הַשֻּׁמָּנִים הַזַּכִּים. וְעַל־יְדֵי הַשֻּׁמָּן הַכָּשֵׁר וְהַזַּךְ, עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁבַּמֹּחַ נִדְלָק וְנִתְקַיֵּם, וְעַל־יְדֵי הַחֲלָבִים, שֶׁהֵם הַשְּׁמָרִים, הֵם מְעַרְבְּבִין הַדַּעַת, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְעָרְבִין הַחֲלָבִים שֶׁהֵם הַשְּׁמָרִים, עַד שֶׁעוֹלִין גַּם הֵם עִם הַשֻּׁמָּנִים הַזַּכִּים אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי הַמֹּחַ נִתְבַּלְבֵּל וְנַעֲשֶׂה טֵרוּף הַדַּעַת. וַאֲזַי נִסְתָּמִין עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלָיוֹת כַּנַּ"ל. וְנִתְעַרְבְּבִין וְנַעֲשִׂין מֵהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עֲצוֹת הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם טֵרוּף הַדַּעַת כְּסִילוּת הַנַּ"ל, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים אֲפִלּוּ הַחֵלֶב מְלֻבָּשׁ בּוֹ גַּם־כֵּן חִיּוּת יָקָר וְגָבֹהַּ מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַחִיּוּת הַשַּׁיָּךְ אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, רַק שֶׁהוּא מִן הָעֲכִירוּת וְהַשְּׁמָרִים שֶׁל חִיּוּת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, שֶׁשָּׁם הוּא אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אַחֲרָא, וְעַל־כֵּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וְאִסּוּרוֹ חָמוּר מְאֹד, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֲחִיזָתוֹ שָׁם הוּא בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד – בַּחִיּוּת הַשַּׁיָּךְ לְהַמֹּחַ כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן שָׁם הוּא תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא־אַחֲרָא. כִּי זֶה כְּלָל, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה וְחִיּוּת יוֹתֵר - שָׁם הִיא אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אַחֲרָא בְּיוֹתֵר.

אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מֻתָּר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי עֶצֶם הַחִיּוּת שֶׁבְּתוֹכוֹ לֹא נִפְגָּם וְאֵין שָׁם אֲחִיזָה לָהֶם, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַסִּטְרָא־אַחֲרָא נֶאֱחֶזֶת בִּקְדֻשָּׁה גָּבֹהַּ, אַף שֶׁהִיא מִתְגַּבֶּרֶת שָׁם בְּתֹקֶף גָּדוֹל לְכַסּוֹת וּלְהַסְתִּיר הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד וְכָל מַה שֶּׁהַקְּדֻשָּׁה גָּבֹהַּ - אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְאַחֵז וְלִפְגֹּם אֶת עֶצֶם חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְפָגְמָהּ וּלְקַלְקְלָהּ, כִּדְמַשְׁמַע מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, עַל פָּסוּק (דְּבָרִים לא, יח): "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר", עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר 'וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים' (בְּסִימָן נו). וְעַל־כֵּן הַחֵלֶב מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אַחֲרָא בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ בִּבְחִינַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אַף שֶׁהִיא נֶאֱחֶזֶת שָׁם מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֶצֶם הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשׁ אֵינוֹ נִפְגָּם. וְעַל־כֵּן הוּא מֻתָּר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, דְּהַיְנוּ שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ קְבִיעוּת סְחוֹרָה, לְמָכְרוֹ וְלִקַּח בַּעֲדוֹ מָעוֹת.

כִּי כְּשֶׁמְּקַבֵּל מָעוֹת בְּעַד הַחֵלֶב, נִמְצָא, שֶׁהוּא מוֹצִיא הַחִיּוּת שֶׁבְּתוֹכוֹ, דְּהַיְנוּ הַמָּעוֹת שֶׁמְּקַבֵּל בַּעֲדוֹ שֶׁהוּא חִיּוּתוֹ שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ, כִּי הַמָּעוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין בְּעַד כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹכְרִין - זֶה הוּא בְּחִינַת הַחִיּוּת שֶׁמּוֹצִיאִין - שֶׁמְּקַבְּלִין הַחִיּוּת מִן אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַמָּעוֹת שֶׁשָּׁוֶה אוֹתוֹ הַדָּבָר זֶה בְּחִינַת חִיּוּתוֹ הַמְלֻבָּשׁ בּוֹ, כִּי הַמָּעוֹת הוּא שֹׁרֶשׁ הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר (בְּסִימָן סח), שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת שָׁרְשָׁם בַּעֲשִׁירוּת. נִמְצָא, כְּשֶׁמּוֹצִיא הַמָּעוֹת מִן הַחֵלֶב, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַבֵּל בַּעֲדוֹ מָעוֹת, אֲזַי הוּא מוֹצִיא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ מִשָּׁם, שֶׁהוּא הַמָּעוֹת כַּנַּ"ל, אֲשֶׁר זֶה הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל עֶצֶם הַחִיּוּת לֹא נִפְגָּם כְּלָל, כִּי לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ אֵין יְכוֹלִים לֶאֱחֹז בּוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מֻתָּר הַחֵלֶב בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי אֵין לָהֶם אֲחִיזָה בַּמָּעוֹת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּשֹׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ, כַּנַּ"ל.