# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/551/61/6/

והם בחינת שוגג ומזיד שהם בחינת לבן ועשו, בחינת (בראשית ב, ט): "עץ הדעת טוב ורע", ובחינת שבעים עממין שהוא רע לגמרי, כי לבן הארמי הוא בחינת התגברות הרע שבתרגום, שהוא עץ הדעת הנ"ל, כמו שכתב רבנו, נרו יאיר שם (סימן יט). שעל־כן לבן הארמי קרא לו (שם לא, מז): "יגר שהדותא" (גל העדות), ועל־כן אף־על־פי שהוא קלפה קשה מאד, כי קלפת עץ הדעת קשה מאד, אף־על־פי־כן עדין יש בו טוב הרבה, ועל־כן לבן נמצא בו טוב הרבה כנ"ל. וזהו בחינת שוגג, שוגג הוא מעץ הדעת טוב ורע מבחינת תרגום, כמו שכתב רבנו שם בפסוק "תפלה לחבקוק הנביא על שגינות" (חבקוק ג, א), שפרש רש"י כתרגומו, עין שם. אבל עשו הוא זהמא דדהבא בחינת רע הכולל שאין בו שום טוב כנ"ל. וזה בחינת מזיד, כי המזיד האדם עושה על־ידי רתיחת הדמים בזדון, בכעס, ברציחה, שזה בחינת עשו כנ"ל. ועל שם זה נקרא "מזיד", על שם רתיחת הדמים, בבחינת (בראשית כה, כט): "ויזד יעקב נזיד", שמשם יניקת עשו, כמו שכתוב שם (שם כה, ל): "הלעיטני נא מן האדם האדם הזה" וכו'. אבל השוגג האדם עושה על־ידי כבדות, על־ידי החלבים שהם בחינת לבן, שהם מכבידים על הגוף וסותמין דעתו עד שנופל לבחינת שנה, בחינת תרדמה, שהוא בחינת שכחה. ועל־ידי־זה שוכח ועושה האסור בשוגג. וזה שמצינו שבכל מסכת כריתות ובשאר מקומות הש"ס דרך התנא תמיד כשרוצה לדבר משוגג, הוא מציר אותו באכילת חלב, כמו שאמרו שם (כריתות יא:): 'אמרו לו: אכלת חלב וכו'. וכן בכל המסכת, עין שם. כי חלב הוא בחינת לבן, בחינת שוגג, כנ"ל.

וזה שכתוב בספרים, שהתשובה קשה על השוגג יותר מעל המזיד. ובאמת, בודאי, המזיד אף־על־פי־כן חמור מאד מן השוגג, אך יש בזה אפנים, כי באפן אחר קלפת לבן קשה מאד, הרבה יותר מקלפת עשו, כי לבן בא בערמה ובמרמה ובתחבולות עד שמסתיר ומערבב דעתו ואין יכול לשמר ממנו כל־כך. וזה בחינת השגגות שמכשילו בלא דעתו. ועל־כן קשה מאד לצאת ממנו כי־אם בסיוע גדול מלעלא, אבל עשו שהוא בחינת מזיד שהוא בא ברציחה, אזי אפשר לחגר מתניו ולהתגבר, ללחם עמו, להרגו ולהכניעו. אמן, כן יהי רצון.