# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/551/63/4/

וְעַ ל־כֵּן לְהֶדְיוֹט אָסוּר הַחֵלֶב בַּאֲכִילָה, כִּי הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שָׁם בִּבְחִינַת חֵלֶב, אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילָה, כִּי הוּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בְּהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְאֹד, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל; שֶׁלִּפְעָמִים הֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הַטּוֹב מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהוֹצִיאוֹ, וְאָז יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת הַחֵלֶב, שֶׁיּוֹנֵק מֵהַטּוֹב הַזֶּה שֶׁיּוֹצֵא בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים - שֶׁעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ דֶּרֶךְ הַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה. וְהַחֵלֶב הוּא עֲלֵיהֶם וְיוֹנֵק מֵהֶם. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא 'חֵלֶב' לְשׁוֹן מֵיטָב כַּנַּ"ל. וְזֶה הַחֵלֶב הוּא תֹּקֶף שַׁמְנוּנִית הַגּוּף, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הַטּוֹב בִּבְחִינַת (אִיּוֹב טו, כז): "כִּי כִסָּה פָּנָיו בְּחֶלְבּוֹ", 'פָּנִים', הוּא הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא הַטּוֹב כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ח, א): "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו". וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַטּוֹב בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, בְּחִינַת "גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב" (מִשְׁלֵי יט, ב). וְהַחֵלֶב מְכַסֶּה עַל זֶה הַטּוֹב בִּבְחִינַת "כִּי כִסָּה פָּנָיו בְּחֶלְבּוֹ". וְאָז כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁמְנוּנִית חֵלֶב הַגּוּף עַל הַטּוֹב, אֲזַי חַס וְשָׁלוֹם, אֵין הַטּוֹב שׁוֹמֵעַ כְּלָל אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁיָּשׁוּב לְמַעֲלָתוֹ בִּבְחִינַת "זֶה דַּרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ" (תְּהִלִּים מט, יד). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת לא:): 'חֵלֶב יֵשׁ לָהֶם עַל כִּסְלֵיהֶם שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין שׁוֹמְעִים כְּלָל דִּבְרֵי מוּסָר. וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל תַּכְלִיתָם מַה יְהֵא בְּסוֹפָם. 'וְשֶׁמָּא תֹּאמַר שִׁכְחָה יֵשׁ לָהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר, 'וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה' וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁמַּזְּכִּירִין בְּפִיהֶם אֶת סוֹפָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם מִתְגַּבְּרִים לָשׁוּב לְשָׁרְשָׁם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַחֵלֶב שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל כִּסְלֵיהֶם שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם. נִמְצָא, שֶׁהַחֵלֶב חוֹפֶה עַל הַטּוֹב וְיוֹנֵק מִמֶּנּוּ. וְעַל־כֵּן הַחֵלֶב הוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרְרוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי הַטּוֹב כָּבוּשׁ וּמְהֻדָּק שָׁם מְאֹד מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת כַּנַּ"ל, רַק עַל־יְדֵי אֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא גַּם הַטּוֹב הַהוּא שֶׁבַּחֵלֶב.

וְעַל־כֵּן בַּקָּרְבָּנוֹת עִקַּר הַקָּרְבָּן הוּא הַחֵלֶב דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא ג, טז): "כָּל חֵלֶב לַה'", כִּי זֶה עִקַּר הַקָּרְבָּן לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ מְאֹד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֵלֶב שֶׁיּוֹ נֵק מִן הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ מְאֹד, וְעַל־יְדֵי אֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ נִכְלֶה הָרַע וְנִתְבָּרֵר הַטּוֹב, כִּי "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם" (יְחֶזְקֵאל טו, ז). וְנֶאֱכָל הָרַע וְאָז עוֹלֶה הַטּוֹב לְשָׁרְשׁוֹ וְנִשְׁלָם פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, כַּנַּ"ל.
