# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/551/64/1/

וכל זה הוא בחינת פסח ויציאת מצרים, כי מצרים הוא בחינת מצר הגרון, בחינת "נחר גרוני" כנ"ל. שזה היה עקר גלות מצרים שהיה הדבור בגלות, כידוע. ועל שם זה נקרא פסח, כי אז היה יציאת מצרים, שיצא הדבור מהגלות שזהו בחינת פסח – "פה סח", כמובא. כי 'פרעה' הוא מלך מצרים, שהוא אותיות 'הערף' שהיו לו שלשה שרים הנ"ל, שר המשקים וכו', שהם בחינת קנה וושט וורידין, שהם בחינת תאות אכילה ושתיה. שאלו השלשה קנה וושט וכו', הם סמוכין לכלי הדבור, דהינו לחמשת מוצאות הפה, ועל־כן כשהם מתגברין הם ממשיכין הדבור להערף, שהוא בחינת פרעה, ואז הוא בחינת גלות מצרים, דהינו שהדבור הוא בגלות מצרים בבחינת מצר הגרון, בחינת "נחר גרוני", ואינו יכול לדבר שום דבור לפני השם־יתברך כנ"ל, וזהו בחינת גלות מצרים שבכל דור ודור. ולזה צריכין תענית - שעל־ידי־זה מדבקין אחורי הקדשה וכו' כנ"ל. וזה בחינת אסור חמץ ומצות אכילת מצה.