# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/551/64/11/

וְזֶה בְּחִינַת מְלִיחָה - שֶׁצְּרִיכִין לִמְלֹחַ אֶת הַבָּשָׂר כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַדָּמִים, כִּי מֶלַח זֶה בְּחִינַת תַּעֲנִית וְיִסּוּרִין, שֶׁהֵם מְמָרְקִין עֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בִּבְרָכוֹת ה.): 'נֶאֱמַר בְּרִית בְּמֶלַח, וְנֶאֱמַר בְּרִית בְּיִסּוּרִין, מַה מֶּלַח מְמַתֶּקֶת הַבָּשָׂר, אַף יִסּוּרִין מְמָרְקִין עֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם'. וְיִסּוּרִין זֶה בְּחִינַת תַּעֲנִית שֶׁהוּא עִנּוּי וְיִסּוּרִין, וּכְמוֹ שֶׁהֵבִיאוּ שָׁם בְּסָמוּךְ לְעִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְהֵבִיאוּ הַפָּסוּק (דְּבָרִים ח, ה): "כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ" וְכוּ', וְשָׁם מְדַבֵּר הַפָּסוּק בְּעִנְיַן תַּעֲנִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בָּעִנְיָן: "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן וְכוּ', וְיָדַעְתָּ וְכוּ' הַיּוֹם כִּי כַאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת" וְכוּ'. 'וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ' זֶה בְּחִינַת עִנּוּי הַתַּעֲנִית שֶׁמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ (הוּבָא בַּשְּׁלָ"ה, מַסֶּכֶת תַּעֲנִית, תּוֹרָה־אוֹר קפה): "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ" - 'שֶׁהִתְעַנּוּ מִקֹּדֶם שֶׁאָכְלוּ אֶת הַמָּן לְמָרֵק הָאֲכִילָה שֶׁבַּמֵּעַיִם', כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, שֶׁזּוֹכִין עַל יָדָהּ לְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין, שֶׁזֶּה אֵין זוֹכִין כִּי־אִם עַל־יְדֵי תַּעֲנִית. וְעַל־כֵּן הִתְעַנּוּ מִקֹּדֶם שֶׁאָכְלוּ אֶת הַמָּן. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): 'לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן', כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה", שֶׁזֶּה אֵין זוֹכִין כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה עַל־יְדֵי תַּעֲנִית עַד שֶׁזּוֹכֶה לַאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מָן וְכַנַּ"ל, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא. עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ מַאֲכָל שֶׁנִּתְבָּרֵר וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל), דְּהַיְנוּ אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי תַּעֲנִית וּמְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ, כֵּן זוֹכֶה יוֹתֵר לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם).

וְנַחֲזֹר אֶל הָעִנְיָן, נִמְצָא, שֶׁתַּעֲנִית הוּא בְּחִינַת יִסּוּרִין שֶׁהֵם בְּרִית מֶלַח. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִמְלֹחַ אֶת הַבָּשָׂר כְּדֵי לִפְלֹט כָּל הַדָּמִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תַּעֲנִית וְיִסּוּרִין שֶׁמְּמָרְקִין וּפוֹלְטִין מֵהָאָדָם כָּל הַדָּמִים רָעִים, שֶׁמֵּהֶם בָּאִים כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַחֲטָאִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל־יָדָם נִפְגָּם הָאֱמוּנָה. כִּי עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית מַכְנִיעִין הַקְּלִפּוֹת וְהַתַּאֲווֹת הַיּוֹנְקִים מֵהַדִּבּוּר וְכוּ'. שֶׁהֵם בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם וְכוּ', שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַדָּמִים רָעִים, שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם. נִמְצָא, שֶׁהַתַּעֲנִית מַכְנִיעַ וּפוֹלֵט מֵהָאָדָם הַדָּמִים רָעִים שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה וְזֶהוּ בְּחִינַת מֶלַח כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִמְלֹחַ אֶת הַבָּשָׂר, כִּי הַכְנָעַת הַדָּמִים הוּא עַל־יְדֵי מֶלַח, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִסּוּרֵי הַתַּעֲנִית, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִמְלֹחַ בִּכְלִי מְנֻקָּב דַּיְקָא (יוֹרֶה־דֵעָה, סִימָן סט, סְעִיף טז), זֶה רֶמֶז עַל תִּקּוּן הַתַּעֲנִית שֶׁעִקַּר תִּקּוּנוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו בְּיוֹם הַתַּעֲנִית לִפְתֹּחַ וְלִנְקֹב לִבּוֹ הָאֶבֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה (נח, ה), וְהִיא הַפְטָרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים: "הֲכָזֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ וְכוּ', הֲלֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע" וְכוּ'. שֶׁעִקַּר הַתַּעֲנִית, לִפְתֹּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, לִפְתֹּחַ וּלְשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ וּלְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַקִּשְׁרֵי רֶשַׁע. וְכֵן כָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל, בְּהַחֲרוּזִים שֶׁלּוֹ הַנִּדְפָּסִים בַּהַקְדָּמָה (בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן): 'נְקֹב לֵב הָאֶבֶן וְהָאֵר לִי מִשָּׁם' וְכוּ', נִמְצָא, שֶׁהִזְכִּיר תִּקּוּן הַלֵּב בִּלְשׁוֹן נְקִיבַת הַלֵּב. וְעַל זֶה מְרַמֵּז כְּלִי מְנֻקָּב; שֶׁצְּרִיכִין לִמְלֹחַ אֶת הַבָּשָׂר לִפְלֹט הַדָּמִים בִּכְלִי מְנֻקָּב דַּיְקָא, אֲבָל בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ מְנֻקָּב אֵין מוֹעִיל הַמְּלִיחָה, אַדְּרַבָּא, נֶאֱסָר הַבָּשָׂר. זֶה רֶמֶז שֶׁהַתַּעֲנִית וְיִסּוּרִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מֶלַח כַּנַּ"ל, אֵין מוֹעִילִין כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִפְתֹּחַ וְלִנְקֹב לִבּוֹ הָאֶבֶן - שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ, שֶׁאָז זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית לְגָרֵשׁ וְלִפְלֹט כָּל הַדָּמִים רָעִים, שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא כַּפָּרָה וְתִקּוּן עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל, אָמֵן וְאָמֵן.
