# הלכה א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/596/61/

על־פי המאמר "וביום הבכורים" - ואת הערבים צויתי לכלכלך וכו' (סימן ד תנינא), עין שם כל המאמר כלו מראשו לסופו.

והכלל, שעקר היראה נעשה על־ידי הרצון - על־ידי שיודעים שהכל מתנהג ברצונו יתברך לבד ואין שוב חיוב הטבע כלל וכו'. ועקר הרצון נתגלה על־ידי שלש רגלים, בבחינת (ויקרא כג, ד): "מקרא קדש" - שיום טוב קדש קורא ומגלה את הרצון וכו'. אך יש חיות רעות וכו' שהם חכמי הטבע שהם מתגברים כנגד התגלות הרצון וכו', והכנעתם על־ידי חכמי הדור האמתיים שהם מקשרים כל הרצונות לשרש הרצון, שהוא בחינת מצח הרצון, בחינת רצון שברצונות, שהוא בחינת הסתלקות משה בשבת במנחה וכו', אך כנגד זה יש בחינת מצח הנחש וכו' שהוא שרש חכמת הטבע וכו', אך עקר יניקת מצח הנחש הוא מזקני הדור שאין בהם שלמות, כי כל מה שהאדם מזקין, כל מה שנתוסף ובא לו יום מימי חייו הוא צריך להוסיף בו קדשה ודעת, בחינת (בראשית א, ה): "ויקרא ה' לאור יום" - שכל יום ויום שבא אחר־כך צריך שיאיר ביותר, ועל־ידי זקני הדור שאין בהם שלמות, מנפילת ימיהם, משם יונק מצח הנחש וכו'.

ועל־ידי צדקה מכניעין מצח הנחש, כי על־ידי צדקה מעלין ומתקנין פגם נפילת הימים של זקנים הנ"ל, שאין בהם שלמות, בבחינת (קהלת יא, א): "שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו" וכו', ואזי מכניעין מצח הנחש, שרש חכמת הטבע, ואזי נכנעין חכמי הטבע, ואזי נתגלה ונשמע קול הקריאה של יום טוב שקורא ומגלה את הרצון, ועל־ידי התגלות הרצון נעשה יראה כנ"ל, בבחינת (תהלים קמה, יט): "רצון יראיו יעשה" וכו', ועל־ידי היראה נעשה חקיקה וצינור לקבל את החסד בבחינת (בראשית מט, י): "ומחקק מבין רגליו" וכו', ועל־ידי השפעת החסד אזי אין צריכין לעשות שום עובדא ועסק בשביל פרנסה, כי מתקים העולם בחסדו, בבחינת (ישעיה סא, ה): "ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם" ואתם כהני ה' תקראו" וכו', עין שם כל זה היטב היטב: