# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/596/61/4/

ועל־כן בשבת ושלש רגלים שאז הוא עקר התגלות הרצון כמבאר במאמר הנ"ל, שעקר התגלות הוא ביום־טוב, והתגלות הרצון של יום־טוב נמשך מבחינת מצח הרצון, רעוא דרעוין, עין שם, שזה מתגלה בשבת במנחה וכו', כי יום־טוב מקבל משבת, כמבאר במקום אחר מזה (בהלכות שבת הלכה ב, חול־המועד, הלכה ג), נמצא, שעקר התגלות הרצון הוא בשבת ויום־טוב, ועל־כן אז בשבת ויום טוב, אז הוא עקר הזמן שיכולין לשתות יין בקדשה בבחינת יין המשמח - כי הם ימי שמחה, כי אז הוא התגלות הרצון, שעל־ידי זה עקר התגלות היראה שהוא בחינת יין המשמח, כנ"ל: