# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/596/61/8/

וזה בחינת חנכה, כי מלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורתך וכו', כי מלכות יון הם בחינת חכמי הטבע שהם כופרים בכל התורה כלה, כי עקר חכמתם המוטעית של חכמי הטבע נקרא בדברי רבותינו ז"ל 'חכמת יון', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה מט:): 'מהו שילמד אדם את בנו חכמת יונית', שהיא חכמת הטבע. ועל־כן כשעמדה מלכות יון הרשעה על ישראל היתה עת צרה גדולה מאד לישראל, כי זהו בחינת התגברות חכמי הטבע שכופרים ברצון, חס ושלום, כנ"ל.

ועל־כן כשזכו בית חשמונאי ונצחום, נעשה הנס על־ידי השמן, וקבעו לדורות להדליק נר של שמן בחנכה, כי שמן הוא בחינת רצון, כמו שכתוב (דברים לג, כד): "יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו", וכמו שפרש רש"י על פסוק (ישעיה י, כז): "וחבל על מפני שמן". ופרש רש"י: 'מפני חזקיהו המלך שהיה נוח לדורו כשמן'. כי שמן הוא לשון רצון ונחת רוח, כי עקר הרצון הוא על־ידי בחינת מצח הרצון, בחינת (שמות כח, לח): "והיה על מצחו... לרצון", הנאמר בכהן הגדול. וזה בחינת שמן, בחינת (תהלים קלג, ב): "כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן וכו'. כי התגלות הרצון בחינת מצח הרצון זה בחינת זקן דקדשה, כמבאר במאמר הנ"ל, בחינת "זקן אהרן", כי אהרן היה כהן גדול שזכה למצח הרצון, שהוא בחינת זקן, בחינת רעוא דרעוין כנ"ל [כי מצח הרצון וזקן הם בחינה אחת, בחינת רעוא דרעוין, כמובא בכתבים עין שם].

ועל־כן בחנכה שאנו צריכין להכניע חכמת הטבע, חכמת יון, אנו ממשיכין השמן הזה, שהוא בחינת 'משח רבות קדשא' (זהר ויקרא ז:), בחינת התגלות הרצון כנ"ל. ועל־ידי־זה אנו מדליקין נרות חנכה. והדלקת הנר זה בחינת התגלות היראה, שהוא בחינת אש אכלה, בבחינת (דברים ד, כד): "כי ה' אלקיך אש אכלה הוא; אל גדול ונורא" (שם ז, כא), כי היראה היא בחינת אש, הינו שעל־ידי הרצון בחינת שמן, על־ידי־זה מדליקין הנר, שהוא בחינת יראה, כי היראה נעשה על־ידי הרצון כנ"ל. ועל־ידי היראה זוכין לקבל את החסד שהוא כהן, בחינת (ישעיה סא, ו): "ואתם כהני ה' תקראו", כמו שמבאר שם. וזה בחינת שהיה עקר הנס בכהנים.

ועל־כן מרבין בצדקה בחנכה, כי עקר התגלות הרצון, שהוא בחינת שמן - להכניע חכמת הטבע, בחינת מלכות יון הרשעה, הוא על־ידי הצדקה, בחינת "שלח לחמך" וכו' כנ"ל.

וזה בחינת שמן למנחות ויין לנסכים, שנסמכו זה אצל זה בפרשת נסכים (במדבר טו, ד-ה), כי עקר קדשת היין, שהוא בחינת יראה, שיהיה בבחינת יין המשמח, הוא על־ידי השמן, שהוא בחינת רצון כנ"ל. וזהו בחינת (תהלים קד, טו): "ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן", כי על־ידי בחינת "להצהיל פנים משמן", שהוא בחינת רצון, שהוא בחינת נשיאת פנים כנ"ל, על־ידי־זה "ויין ישמח" וכו', כי על־ידי־זה דיקא היין הוא בחינת יין המשמח כנ"ל. ועין בהלכות חנכה (הנכלל בהלכות שומר שכר הלכה ב), שם מבאר עוד הפעם ענין זה, שרב התורה הנ"ל מרמזת במצות חנכה, עין שם. ועין בכונת חנכה בפרי־עץ־חיים, שבשמונת ימי חנכה ממשיכין הארת שלש עשרה תקוני דיקנא, שהוא בחינת זקן הנ"ל, עין שם.