# הלכה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/613/62/

סימני ב יצים: אם היו שני ראשיה כדין או שני ראשיה חדין הוא בודאי מעוף טמא, ואם היה ראשה אחד כד וראשה אחד חד, אז אפשר, היא טהורה, ואזי אם אומר מעוף פלוני [ואנו מכירים שאותו עוף טהור הוא], יכולין לקנות ממנו, אבל על הסימנים הנ"ל לבד אין סומכין וכו' (יורה־דעה, סימן פו).

כי איתא בדברי רבנו, נרו יאיר, על פסוק (הושע ח, יב): "אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו" (בלקוטי תנינא סימן כח), שמי שיודע איזה תורה נתנה לכתב ואיזה לא נתנה לכתב, הוא יכול להכיר איש ישראלי בין העכו"ם וכו'.

והכלל היוצא, כי עקר היתרון של ישראל הוא בבחינת תורה שבעל־פה, כי בתורה שבכתב יש להם גם־כן איזה אחיזה, מאחר שהוא בכתב, הם יכולים גם־כן לעסק בה, אבל תורה שבעל־פה לא נמסרה רק לישראל לבד, ועל־כן זה שיודע איזה תורה נתנה לכתב ואיזה לא נתנה לכתב, הוא יכול להכיר ישראל בין העכו"ם, כי עקר יתרון ישראל הוא בבחינת תורה שבעל־פה שנמסרה להם לבד וכו', עין שם.