# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/613/63/4/

נמצא, שעל־ידי השחיטה, על־ידי־זה חותכין בחינת המלכות חכמה תתאה מן הארבע מלכיות שהם בחינת בהמיות, ומעלין אותה אל אור הפנים, המאיר בשלש רגלים ואז נשלם חכמה תתאה הנ"ל. ואז מתרין לאכל החי, כי אי אפשר לאכל שום דבר כי־אם על־ידי בחינת חכמה תתאה הנ"ל, שהיא התגלות מלכותו יתברך, שזהו בחינת כל הברכות שצריכין לברך קדם האכילה, כדי לגלות מלכותו יתברך מקדם שאוכלין הדבר, כי בלא זה אי אפשר לאכל שום דבר. ועל־כן הביצים מתרין בלא שחיטה, כי ביצה אוכלא דאפרת הוא (ביצה הוא אכל שנפרד), כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ביצה ב.) - שנחתכת ונפרדת תכף מן החי, כי הביצה היא בבחינת שעורא דאתון דאוריתא, כי היא עקר בחינת חכמה תתאה הנ"ל, שהוא בחינת אתרוג ששעורו בכביצה, ועל־כן אין צריכה עוד שום תקון להכשירה באכילה, כי היא בעצמה בבחינת צמצומים ושעורין הנ"ל, בחינת חכמה תתאה הנ"ל, ובחינת מלכות הנ"ל, שעל־ידי־זה עקר תקון וברור של כל המאכלים של ישראל, כידוע.