# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/613/63/6/

כד וחד - זה בחינת עגולים וישר, הינו אמונה ושכל כנ"ל. ועל־כן שני ראשיה כדין או שני ראשיה חדין, הוא בודאי סימן טמאה, כי 'שני ראשיה כדין' - זה בחינת אמונות כוזביות, שהוא כסילות לגמרי בלי שום שכל. 'ושני ראשיה חדין' - זה בחינת שכל לבד, בלי אמונה, ושני בחינות אלו הם סימן טמאה, כי עקר שלמות הקדשה הוא על־ידי אמונה ושכל, דהינו אמונה דקדשה, אמונת ישראל. ואמונה ושכל זה בחינת כד וחד, ואפלו באמונה ושכל צריכין להבחין בין טהור לטמא. כי יש אמונות כוזביות שמראין גם־כן איזה סברא מוטעית של שטות לאמונתם, ועל־כן אפלו כשראשו אחד כד וראשו אחד חד, אף־על־פי־כן אי אפשר לסמך על זה לבד עד שישמע מפי נאמן שהם מעוף פלוני וטהור הוא, כמבאר בשלחן ערוך (סימן פו), כי אי אפשר לסמך על הבנת עצמו כלל, ואנו צריכין להשליך שכלנו לגמרי, ולסמך רק על קבלתנו מפי חכמים אמתיים דקדשה, וכאשר קבלנו מאבותינו הקדושים וכו', כמבאר כל זה במקום אחר.