# הֲלָכָה ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/613/64/

סִימָנֵי בֵּיצִים לְהַכִּיר שֶׁהֵם מֵעוֹף טָהוֹר, אִם שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין אוֹ חַדִּין, אוֹ שֶׁהָיָה חֶלְמוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְבּוֹן מִבִּפְנִים – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא בֵּיצַת עוֹף טָמֵא וְכוּ'. וְאִם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְעָגֹל וְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי חַד וְעָגֹל וְחֶלְבּוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְמוֹן מִבִּפְנִים אֶפְשָׁר שֶׁהוּא בֵּיצַת עוֹף טָמֵא וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא בֵּיצַת עוֹף טָהוֹר, לְפִיכָךְ שׁוֹאֵל לְצַיָּד יִשְׂרָאֵל וְכוּ' אִם אָמַר שֶׁל עוֹף פְּלוֹנִי [וְאָנוּ מַכִּירִים שֶׁאוֹתוֹ עוֹף טָהוֹר] וְכוּ' סוֹמֵךְ עָלָיו וְכוּ' (יוֹרֶה־דֵעָה, סִימָן פו).

עַל־פִּי הַתּוֹרָה 'חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם' בְּסִימָן כ"ב (עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב). וְהַכְּלָל לְעִנְיָנֵינוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁעִקַּר גְּדֻלָּתָם וְהִתְנַשְּׂאוּתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, וְהֵם מוֹנְעִים גְּדוֹלִים לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר וִירֵאִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם כִּי־אִם כְּשֶׁיִּהְיֶה עַז פָּנִים כְּנֶגְדָּם לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד הָעַזֵּי פָּנִים הַמּוֹנְעִים הַנַּ"ל. וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת, כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת, בְּחִינַת (תְּהִלִּים סח, לד): "הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז". וְלִזְכּוֹת לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת, הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר, תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ' וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב).
