# הלכה ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/613/64/

סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור, אם שני ראשיה כדין או חדין, או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים – בידוע שהוא ביצת עוף טמא וכו'. ואם ראשו אחד כד ועגל וראשו השני חד ועגל וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אפשר שהוא ביצת עוף טמא ואפשר שהוא ביצת עוף טהור, לפיכך שואל לציד ישראל וכו' אם אמר של עוף פלוני [ואנו מכירים שאותו עוף טהור] וכו' סומך עליו וכו' (יורה־דעה, סימן פו).

על־פי התורה 'חותם בתוך חותם' בסימן כ"ב (עין שם כל התורה היטב). והכלל לענינינו, שאי אפשר להתקרב אל הקדשה כי־אם על־ידי עזות, לעמד כנגד העזי פנים שבדור, שעקר גדלתם והתנשאותם הוא רק על־ידי עזות, והם מונעים גדולים למי שחפץ באמת להתקרב לצדיקי הדור ויראים וכשרים אמתיים, על־כן אי אפשר לעמד כנגדם כי־אם כשיהיה עז פנים כנגדם להתגבר בעזות דקדשה נגד העזי פנים המונעים הנ"ל. ועזות דקדשה הוא בחינת קולות, כי כל הקולות דקדשה כלם הם בחינת עזות, בחינת (תהלים סח, לד): "הן יתן בקולו קול עז". ולזכות לעזות דקדשה, שהוא בחינת קולות, הוא על־ידי שמחה שזוכין על־ידי בחינת נעשה ונשמע, שהם בחינת נגלה ונסתר, תורה ותפלה וכו' וכו' (עין שם כל זה היטב).