# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/613/65/3/

ועל־כן גם זה הסימן אין סומכין עליו לבד, כמו שמבאר בשלחן ערוך (סימן פו), כי את זה לעמת זה, כי גם בהרשעים והעכו"ם נמצא לפעמים בחינה זאת בתאוות עולם־הזה בעצמו - שמצטער הרבה ביסורים בשביל להשיג איזה תאוה ממון, או כיוצא בו. ובשעת יסוריו מנחם את עצמו במה שאחר־כך ישיג תאותו בעולם־הזה. וזהו בודאי לא טוב והוא מהסטרא־אחרא, מאחר שכל יסוריו וכל תקותו הכל בעולם־הזה, ועל־כן יכול להיות שילך בדרך הזה - שינחם את עצמו בשעת צערו על־ידי התקוה, שזהו בחינת ראשו אחד כד ואחד חד, אבל הכל בתאוות עולם־הזה - וזהו בודאי גם־כן טמא. ועל־כן אף־על־פי ש' ראשו אחד כד ואחד חד ' צריך עוד ראיה שהוא טהור, שהוא מסטרא דטהרה - שצערו ותקותו הכל רק בענין התכלית הנצחי, ששם עקר התקוה, בבחינת (משלי יד, לב): "וחסה במותו צדיק", כי אלו שהם בבחינת שני ראשיהם כדים, או שניהם חדים, הם בודאי טמאים, כי זהו דרך הרשעים כנ"ל, אבל גם ראשו אחד כד ואחד חד צר יך ראיה שהוא מסטרא דקדשה ולא מהסטרא־אחרא, שכל צערו ותקותו, הכל בעולם־הזה, רק הוא מסטרא דקדשה, שצערו ותקותו הוא בענין עולם הנצחי, ששם עקר החיים, עקר התקוה האמתית לנצח.

ומי שמשים כל תקותו לשם, ובכל מיני צער אפלו בצער וגלות הנפש שרחוקה מהשם־יתברך הוא מנחם את עצמו במה שסוף סוף יהיה לו תקון ואחרית טוב בכח הצדיקי אמת - זהו מסטרא דטהרה וקדשה, ובודאי יזכה לאחרית טוב, כמבאר אצלנו כמה תורות ושיחות נפלאות בענין זה, כמו שכתוב (ירמיה לא, טו־טז): "כי יש שכר לפעלתך וכו', ויש תקוה לאחריתך נאם ה'" וכו', אמן ואמן.