# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/613/65/5/

וזהו בחינת מה שכתוב (זהר שמות ז.): שמשיח יושב בהיכל קן צפור, כי עקר אריכת הגלות, מה שמתאחר לבוא כל־כך - הוא בשביל זה, מחמת שאינו רוצה לבוא עד שיתקן כל הנפשות החלושות הנ"ל, שהם בבחינת אפרוחים או ביצים, שזהו בחינת קן צפור. וגם על זה מרמז מה שאוכלים ביצה בסעדה המפסקת, להורות, שעקר התקוה אל הגאלה על־ידי שיתקן משיח הנפשות החלושות, שהם בבחינת ביצים כנ"ל. ואלו הנפשות כשזוכים לבוא לצדיקי אמת להתתקן, בודאי צריכים שיעבר עליהם יגיעות ויסורים ומרירות הרבה מאד בגוף ונפש וממון בכמה וכמה בחינות שונות. וכמבאר בדבריו ז"ל, כמה פעמים, כמו שכתב (סימן כז) על פסוק (ישעיה לח, יז): "הנה לשלום מר לי" וכו'. בחינת שבת, שהוא מעין עולם־הבא. במרה נצטוו וכו', עין שם. וכמו שכתב (סימן יד): על מאמר רבה בר בר חנה, 'פרסה ופלגא' בהתורה 'להמשיך שלום' וכו'. ועל־כן מרמז בביצים הסימן הנ"ל: 'ראשו אחד כד ואחד חד', כי זה עקר טהרתם שיקוו תמיד לישועה, כמו שכתוב: "אותך קויתי כל היום" וכו', וכנ"ל.