# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/661/62/4/

וזהו בחינת כוס של ברכת המזון, כי המאכל מביא שנה לפעמים, כנ"ל במאמר הנ"ל, ועל־כן צריכין לברך ברכת המזון, כי ברכת המזון הוא בחינת התעוררות השנה, כי על־ידי שמברכין את השם־יתברך שברא אותו הדבר, ומגלין שהשם־יתברך ברא הכל, על־ידי־זה נתעורר החיות שבאותו הדבר מאכל. וזה בחינת התעוררות השנה, כי עקר השנה על־ידי הסתלקות החיות, אבל כשמברכין להשם־יתברך ומגלין שהשם־יתברך בראו - מעוררין החיות שבאותו הדבר, שזהו בחינת התעוררות השנה.

ועל־כן צריכין לברך ברכת המזון על כוס יין דיקא (ארח־חיים סימן קפב), כי עקר התעוררות השנה הוא דיקא על־ידי ברכה, על־ידי היין, כי אין הדין נמתק אלא בשרשו כנ"ל, וזהו בחינת (פסחים קט:): כוס של ברכה לטובה – מצטרף, לרעה – אינו מצטרף, כי אף־על־פי שהיין כלול משתי בחינות כנ"ל, ויכולה השנה להתגבר ביותר על־ידי היין, חס ושלום, כנ"ל, אבל כוס של ברכה אינו מצטרף, רק לטובה, דהינו לבחינת התעוררות השנה כנ"ל. אבל לא לרעה, חס ושלום, שהוא בחינת שנה הסתלקות הדעת, כי על־ידי שמסדרין ברכות על הכוס על־ידי־זה היין נכלל בקדשה, ואזי על ידו דיקא נמשך בחינת התעוררות השנה, כנ"ל.