# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/661/63/4/

ועל־כן צריכין לשמר את היין מאד מאד ממגע עכו"ם, כי אפלו יין של התר צריכין שמירה גדולה מאד - שלא לשתות בסעדת הרשות וכיוצא, כי 'לא זכה – משממו' וכו'. ואפלו בסעדת מצוה צריך לזהר שלא לשתות יותר מדאי - שלא יבוא לידי שכרות, חס ושלום, כדי שלא יתגברו הגבורות, חס ושלום, וישכח האזהרות של משה לגמרי, חס ושלום, וגם יכול לבוא לידי כל העברות, חס ושלום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא עד:): "כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים" וכו' (משלי כג, לא). כי כל העברות באין מחמימות הדמים שבשס"ה גידין שמתגברין על־ידי היין המשכר וכמבאר בהתורה הנ"ל, ומכל שכן שאסור לשתות יין שנגע בו העכו"ם, כי תכף כשהעכו"ם נוגע ביין - נמשך עליו אחיזת השבעים עכו"ם שהם בחינת הרע שבדמים, בחינת עשו אדמוני, שהוא בחינת פגם היין, בחינת (משלי כג, לא): "אל תרא יין כי יתאדם" – שאחריתו דם (סנהדרין ע.), שמשם באין, חס ושלום, כל העברות שבתורה, כי יין בגימטריא שבעים, ובקדשה זוכה לדעת על־ידי היין, שהוא בחינת שבעים פנים לתורה, בחינת (שם לח:): 'אגבריה חמרא אדרדקא כי היכי דלימרו' (תנו יין רב לילדים הקטנים כדי שידברו), כי 'נכנס יין יצא סוד', אבל כששותה שלא בקדשה, מכל שכן וכל שכן יין שנגע בו העכו"ם נאחז בו הרע של השבעים אמות שאחיזתם ברתיחת הדמים, שזהו בחינת יין שמחמם הדמים, שעל־ידי־זה שוכח כל האזהרות של משה ויכול לבוא לידי כל העברות, חס ושלום.

וזה בחינת (תהלים עה, ט): "כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך וכו', אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ" וכו', כי פגם כל הרשעים הוא בבחינת שמרי יין, בחינת יין פגום, בחינת פגם רתיחת הדמים כנ"ל, וזה בחינת כוס התרעלה הנאמר בפרענות כל העכו"ם והרשעים (ישעיה נא, יז), כי משם, מבחינת יין פגום - משם כל רשעותם ומשם כל ענשם כנ"ל, ולהפך בקדשה, עקר קבול השכר נקרא בשם יין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לד:): שהצדיקים יזכו ליין המשמר בענביו מששת ימי בראשית וכנ"ל, שזהו בחינת (תהלים קטז, יג): "כוס ישועות" וכו', בחינת "כוסי רויה", בחינת (שם טז, ה): "ה' מנת חלקי וכוסי" וכו', שהוא בחינת דוד, שהוא בבחינת כוס של ברכה הנתן בימין (ברכות נא.), כי שמאל נכלל בימין, שמשם עקר השיר והנגון והשמחה כנ"ל.