# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/661/63/6/

ועל זה התנבא יעקב אבינו כשברך את יהודה, שממנו יצא משיח (בראשית מט, י): לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה. מחקק - זה בחינת הדפוס שהתנבא, שלא יסור שבט מיהודה - זה בחינת (שופטים ה, יד): "שבט סופר", בחינת כתיבת הספרים הקדושים של התורה, ומחקק - זה בחינת הדפוס, שתתגלה חכמת הדפוס בעולם ולא תתבטל חקיקת והדפסת ספרי ישראל, עד כי יבא שילה - דא משה משיח (זהר בראשית כה:), כי על־ידי רבוי הספרים הקדושים, על־ידי חכמת הדפוס לא תשתכח התורה, עד שיבוא שילה - דא משה - משיח.

וזה ולו יקהת עמים אסרי לגפן עירה וכו' כבס ביין וכו' חכלילי עינים מיין וכו', כי לעתיד כשיבוא משיח, אז יכללו משה ודוד ביחד בתכלית האחדות, כי שילה דא משה, שהוא משיח, וכן דוד הוא משיח, כמו שכתוב (שמואל־ב' כג, ב): "משיח אלקי יעקב", כי נשמת משיח יהיה כלול משניהם, ממשה ודוד, ואז תהיה הגאלה שלמה שאין אחריה גלות, כי נזכה לזכר האזהרות של משה ולקימם בשלמות על־ידי בחינת דוד, כי שניהם, משה ודוד, יכללו ביחד. וזה בחינת עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים - שכל העמים, שהם השבעים אמות, יתהפכו אל הקדשה ויתאספו כלם אל משה משיח, שזהו בחינה הנ"ל, שהדמים נכללין בקדשה, ששמאל נכלל בימין וכו' כנ"ל, שזהו בחינת היין דקדשה שהוא בחינת דוד, כנ"ל.

וזה שנסמך מיד: אסרי לגפן וכו' כבס ביין וכו' חכלילי עינים מיין וכו', כי כל זה הוא בחינת כוס יין של ברכה, בחינת יין דקדשה, "יין המשמח", שהוא בחינת שחמימות הדמים נכללין בקדשה, להתלהב להשם־יתברך על ידם בשמחה גדולה, שזה זוכין על־ידי בחינת משה ודוד כשנכללין יחד, דהינו בחינת מחשבה ודבור אזהרת התורה והתגברות לקים התורה, לאהב השם־יתברך בשני יצרינו וכו', שזהו בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל־פה, תורה ותפלה כנ"ל, שכל זה נתתקן על־ידי רבוי הספרים הקדושים של התורה שנתרבין מאד על־ידי הדפוס, שעל־ידי־זה נכללין תורה שבכתב ותורה שבעל־פה, על־ידי שהספרים הקדושים מבארים לנו היטב התורה שבעל־פה שהם פרושי ובאורי התורה לאמתתן, שעל־ידי־זה עקר נצחון המלחמה, שזהו בחינת יין דקדשה וכו' כנ"ל. ועל־כן נסמך "אסרי לגפן" וכו' לפסוק "לא יסור שבט ומחקק" הנ"ל, שמרמז על תועלת הדפוס שהוא קיום התורה, וכנ"ל.