# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/661/63/8/

וזה בחינת כלי היין שיש להם הכשר על־ידי שמשהין אותם שנים עשר חדש (יורה דעה, סימן קלה, סעיף טז), כי שנים עשר חדש הם שנה שכלולה משס"ה ימים שהם כנגד שס"ה גידין. ועל־כן כשהקנקנים של יין שוהין שנה, נמתק ונתבטל היין האסור הבלוע בהם, כי עקר אסור היין הוא בבחינת השס"ה גידין ששם הדמים כנ"ל, על־כן על־ידי שעובר עליהם שנה שלמה שהיא כלולה משס"ה ימים, על־ידי־זה נמתק ונתבטל פגם השס"ה גידין, ועל־ידי־זה נכשרין קנקני היין.

כי בכל שנה יש יום אחד הקדוש והנורא שכלול מכל השס"ה ימים והוא 'יום הכפורים', שכלול מכל שס"ה ימות השנה והוא תקון כלם, כמו שכתוב (תהלים קלט, טז): "ימים יצרו ולו אחד בהם" – זה יום הכפורים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק א), כי בו נתכפרין ונתתקנין כל העוונות הבאים מהדמים שבשס"ה גידין, ועל־ידי־זה נתתקן ונמתק פגם היין שהוא בחינת פגם הדמים, כנ"ל.

וזה שכל מצות עבודת יום הכפורים תלתה התורה במיתת בני אהרן, כמו שכתוב (ויקרא טז, א): "אחרי מות שני בני אהרן וכו' ואל יבוא בכל עת" – 'ולא ימות כדרך שמתו בניו', כמו שפרש רש"י שם. ושם באותה הפרשה מבאר כל עבודת יום הכפורים, כי בני אהרן מתו על־ידי פגם היין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה יב, א), שתויי יין נכנסו למקדש. ועל־כן יום הכפורים הוא התקון שלהם, כי יום הכפורים מתקן כל השס"ה גידין, שהם בחינת שס"ה לא תעשה שבאים מהדמים שהם בחינת פגם היין וכנ"ל. ועל־כן כשעובר שנה על קנקני היין, וכל שנה כלולה משס"ה ימים שנכללין ביום הכפורים ועל־ידי־זה נתתקנין כנ"ל, על־כן על־ידי־זה נכשרין הקנקנים מפגם היין, כי תקון הדמים שבשס"ה גידין שנתתקנין בשס"ה ימים על־ידי יום הכפורים הוא תקון היין, כנ"ל.