# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/661/63/9/

ואלו שנים עשר חדשי השנה שכללותם הם שס"ה ימים [כי אף־על־פי שיש שנה שפחותה או יתרה משס"ה ימים, אף על פי כן עקר השנה היא בבחינת שס"ה ימים, כי זהו סוד העבור, שעל־ידי־זה נתמלאין כל השנים ונעשין כלם בבחינת שס"ה ימים, כידוע (רמב"ם הלכות קדוש החדש)], הם בחינת שנים־עשר שבטי י"ה, כידוע (ילקוט וישב קמג). ואלו השנים־עשר שבטים היו להם שתים־עשרה אבנים שנשא הכהן הגדול על לבו, שהיו מפתחים "פתוחי חתם קדש לה'" (שמות כח, לו), שהם האורים ותמים - שמהם היו שואלים כל העצות, ומאלו השתים עשרה אבנים של השנים עשר שבטים שהיו "פתוחי חתם קדש", משם נמשכין כל החותמות שבקדשה, ומשם הכח של הדפסת ספרי ישראל הקדושים, שהם בחינת חותם דקדשה כנ"ל, שעל ידם עקר שלמות באורי התורה וכו' כנ"ל, שעל־ידי־זה נתתקנין הדמים שבשס"ה גידין כנ"ל, שהם כנגד שס"ה ימים הכלולים בשנים עשר חדשי השנה שהם כנגד שנים עשר שבטים, שתים עשרה אבנים הנ"ל, שהם פתוחי חתם קדש לה', כנ"ל.

כי מהאורים והתמים היו שואלים כל העצות והדרכים איך להתנהג, ועכשיו אין לנו כהן ולא אורים ותמים ואין לנו ממי לשאל עצות כי־אם על־ידי הספרים הקדושים של התורה שנתרבין על־ידי הדפוס שהוא חותם דקדשה כנ"ל. נמצא, שחותם הדפוס הוא בחינת חותם הקדוש של שתים עשרה אבני החשן והאפוד, כנ"ל, ומשם יקבל כחו, כנ"ל.