# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/661/64/1/

וזהו בחינת אסור יין שנגע בו העכו"ם - כי יין כלול משתי בחינות, מטוב ורע וכו', כי שרש היין בקדשה גבה מאד, כי הוא כלול מכל ה'שבעים פנים לתורה', שהם בחינת שבעים נפשות בית יעקב, בחינת שבעים זקנים. ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (ערובין סה.): 'כל המתישב דעתו ביינו יש בו מדעת שבעים זקנים, כי יין נתן בשבעים אותיות' וכו'.

אבל את זה לעמת זה, כי למטה נאחז בהיין הרע של כל השבעים אמות, שהוא הרע של כל התאוות, שעקרם וכללותם הוא תאות נאוף, וכנראה גם בחוש, שעל־ידי שכרות היין נתערבב הדעת ובא רתיחת הדמים - שמשם כל התאוות, בפרט תאוה הנ"ל. וכמו שכתוב (משלי כג, לא): "אל תרא יין כי יתאדם" - שאחריתו דם (סנהדרין ע.), הינו רתיחות הדמים שמשם חמימות תאוה הנ"ל. וכמו שכתוב לענין היין (משלי כג, לג): "עיניך יראו זרות", וכמו שפרש רש"י, שמסיתו להביט בזנות וכו'. וזה 'עיניך' דיקא, כי הוא בחינת רע הכולל של כל העי"ן עכו"ם. שעל זה נאמר (במדבר טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" וכו', כמובא שם בהתורה הנ"ל פסוק זה לענין זה, עין שם.

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא עו:): שהיין נקרא "תירוש", זכה – נעשה ראש, הינו בחינת ראש ומחין, בחינת שבעים פנים לתורה, שזה עקר הדעת והמחין, כי אין חכמה כחכמת התורה, 'לא זכה – נעשה רש', בחינת פגם התאוה הנ"ל. שמשם בא עניות, בבחינת (משלי כט, ג): "ורעה זונות יאבד הון". וכתיב (שם ו, כו): "בעד אשה זונה עד ככר לחם", כמובא במקום אחר (סימנים ז, יא, כט, ס). ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (נזיר ב.): 'הרואה סוטה בקלקולה - יזיר עצמו מן היין', הינו כנ"ל.