# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/661/64/16/

ועל־כן צריך כל אחד להסתכל בנפשו שלא יצא מדרכי התמימות באמת, לחפש דרכיו בכל עת, ולשמר נפשו מאד שלא יטה אותו הבעל־דבר מן האמת, חס ושלום, שלא יהפך לו אמת לשקר ועברה למצוה, חס ושלום - כי זה גרוע מן הכל, חס ושלום, ויזכר את עצמו בכל עת איך אינו נקי בענין תאוה הנ"ל ותפיסת כלי המחין שלו אינם בשלמות, ואפלו אם הוא למדן גדול ומפלג וגם נקרא בשם 'חסיד', אף־על־פי־כן מאחר שיודע בנפשו צדקתו וחסידותו, בפרט בענין הנ"ל שאינו בשלמות כראוי, על־כן תפיסת המחין שלו אינם בשלמות, על־כן תכף כשרוצה הבעל־דבר להטותו איזה נקדה מדרך התמימות האמתי - צריך לחשב אולי זה נמשך מבחינת 'לא זכה' וכו', ואף־על־פי שנדמה לו שעל־פי התורה מגיע כך, אולי זה נמשך מחמת ציור האור להפך, שזהו בעצמו בחינת 'לא זכה' וכו' כנ"ל, על־כן הוא צריך לזהר ביותר לבלי להטעות את עצמו, שלא להפך דברי אלקים חיים, חס ושלום, וביותר ויותר צריך לזהר בענין מחלקת - שעל כל פנים לא יחזיק במחלקת, ולא יטעה את עצמו שצריך לקים גם מצות שפיכות דמים, לרדף אחר אחד מישראל, מכל שכן אחר כשרי הדור, ולא ישמע לדברי המסיתים ומדיחים אפלו אם דבריהם נמשכים מאיזה מנהיגים הנ"ל, כי די לו בתרי"ג מצוות שקבלנו ממשה רבנו, עליו השלום, ואל יוסיף לעצמו מצוות כאלו, שכלם נמשכים מבחינת ציור האור להפך, שהוא בחינת 'לא זכה' וכו', כנזכר לעיל: