# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/661/64/8/

ועל־כן אומרים פסוק זה "ואני תפלתי" וכו' בשבת במנחה, כי אז במנחת שבת הוא עקר המשכת השבעים פנים לתורה הנ"ל, שנמשכין בשבת, ועקרם בשבת במנחה, שאז עולין לתכלית קדשה העליונה של שבת, כידוע בזהר הקדוש (יתרו פח:) ובכתבי האר"י ז"ל (פרי־עץ־חיים שבת פרק כב).

ועל־כן אז במנחה של שבת - הוא עקר זכוך וברור של היין, כי בכניסת שבת מקדשים על היין, שעל־ידי־זה מקבלים קדשת שבת בחינת קדשת השבעים פנים, ואז היין בקדשה גדולה כנ"ל, אבל עקר תכלית שלמות קדשת היין, שהוא קדשת השבעים פנים לתורה, מקבלין ביותר במנחת שבת כנ"ל. כי אז עקר בטול כל הדינים לגמרי, שמהם אחיזת הרע של היין שהוא בחינת דמים, בחינת דינים. והכל נמתק ונתבטל על־ידי קדשת שבת שאז מקדשין על היין, אך עקר ההמתקה ובטול הדינים נמשך במנחת שבת, שאז הוא רעוא דרעוין, ועל־כן אומרים אז: קריבו לי חזו חילי דלית דינין דתקיפין וכו' (קרבו אלי, ראו את כחי, שאין כעת דינים קשים וחזקים), הינו כנ"ל.

ועל־כן אומרים אז: "ואני תפלתי" וכו', כי אז ממשיכין עת רצון - לבטל כל הדינים, שמהם נמשך הרע של כל שותי שכר, שמהם כל הדינים והקטרוגים והמחלקת, כי הכל נמתק ונתבטל על־ידי רבוי החסד הנמשך בעת רצון שהוא מנחת שבת, שאז נסתלק משה רבנו ויוסף ודוד (זהר תרומה קנו.), כי רבוי ועצם המחלקת שלהם אי אפשר להמתיק ולבטל כי־אם בכח גדולי הצדיקי אמת שנסתלקו בעת רצון, כי כל מה שהדין גדול ביותר - צריכין להמשיך חסד גדול ביותר, להמתיקו ולבטלו. וגדל הדינים והמחלקת של בחינת השותי שכר הנ"ל - אי אפשר לבטל כי־אם על־ידי גדל העת רצון הנמשך בכח הסתלקות הצדיקים הגדולים הנ"ל.