# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/698/61/2/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (עבודה־זרה לח.): שכל העולה על שלחן מלכים יש בו משום בשולי עכו"ם - כי כשיש בו חשיבות שראוי להתכבד ולעלות על שלחן מלכים, נמצא, שהוא מאכל חשוב ומכבד שיש בו קדשה ביותר, כי כל דבר החשוב ומכבד ביותר יש בו יותר קדשה של לשון־הקדש, שהוא מבחינת (משלי ג, ט): "כבד את ה' מהונך", כנ"ל בהלכות תערבת, (הלכה א'), ובפרט כשיש בו בחינת חשיבות המלכות שראוי להעלותו על שלחן מלכים, שמלבש בו ביותר בחינת הלשון־הקדש, שהוא בחינת מלכות פה, על־כן הוא נאסר משום בשולי עכו"ם, כי בכל מקום שיש יותר קדשת הלשון־הקדש - צריך יותר שמירה מהם, כנ"ל.

ועל־כן דבר הנאכל כמות שהוא חי - אין בו אסור בשולי עכו"ם, אף אם העכו"ם מבשלו (עבודה־זרה לח.), כי מאחר שאין צריך בשול. נמצא, שאין צריך תקון עוד, על־כן אין צריכין לשמרו מהם, מאחר שאין להם עוד אחיזה בו, כנ"ל.