# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/698/61/3/

וכן הפת, אסרו רבותינו ז"ל גם־כן פת של עכו"ם (עבודה־זרה לה:), כי הלחם הוא דבר חשוב מאד, כנ"ל בהלכות נטילת ידים, הלכה א', וזה שאמרו רבותינו ז"ל (עבודה־זרה לו:) שגזרו על מאכלי עכו"ם משום יינן, כי כשפוגם במאכלי עכו"ם, שזהו בחינת פגם הברית כנ"ל, פגם של כלליות הגידין, על־כן ממילא יכשל ביינן, כי על־ידי פגם הברית נפגם היין בבחינת (יומא עו:) תירוש - לא זכה נעשה רש, עין שם במאמר 'האי מאן דאזל למינסב' (בסימן כט). כי כשאוכל מאכלי עכו"ם שהוא בחינת פגם הברית, פגם הדמים של השס"ה גידין, שהם בחינת השבעים עממין, שהם רע הכולל כנ"ל, שזהו בחינת (ויקרא יט, כו): "לא תאכלו על הדם", כנ"ל בהלכות תערבת (הלכה א), אזי היין נפגם בבחינת לא זכה וכו', דהינו שאין הדמים זכים, כמו שפרש רבנו שם, עין שם. וזהו בחינת יין נסך, דהינו יין שיש בו מגע נכרי, דהינו שעל־ידי הדמים שאינם זכים הנ"ל, שהם בחינת השבעים עממין כשמתגברין, חס ושלום, אזי מתיזין אל המח, ואזי פוגמין את היין, שהוא בחינת הדעת, על־ידי נגיעתן בו. וזהו בחינת פגם היין, בחינת יין שנגעו בו השבעים אמות. ועל־ידי מאכלי עכו"ם נפגם בחינת היין ועל־ידי־זה נכשלין ובאין לשתות יין שיש בו מגע נכרי, כנ"ל.

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (עבודה־זרה לו:): 'ועל יינן - משום בנותיהן'. כי על־ידי־זה באין לפגם הברית מאד בבת אל נכר, חס ושלום, כי כל זה הוא בחינת פגם הברית כנ"ל. ועל־כן על־ידי מאכליהם ויינן נדבק בו רע הכולל, ויכול לבוא לפגם הברית מאד, חס ושלום, כנ"ל.

ועל־כן דניאל שנזהר ממאכליהם ויינם, זכה שנתגלו לו סודות, שהוא תלוי בבחינת תקון הברית, כמובא במאמר הנ"ל, 'האי מאן' הנ"ל. כי כשהוא בבחינת תקון הברית, אזי יכול לשמר את הסוד שלא לגלותו, שלא לעבר על (משלי יא, יג): "הולך רכיל מגלה סוד", כמו ששמעתי מפי רבנו הקדוש, נרו יאיר, בעצמו, ואזי זוכה שמגלין לו סודות, מאחר שיכול לשמרו. ועל־כן זכה דניאל לסודות.

וזה שמובא בפוסקים (ארח־חיים סימן תרג), שאף מי שאינו נזהר מפת של עכו"ם כל השנה, אף־על־פי־כן בעשרת ימי תשובה ראוי לזהר. והוא דבר שאין לו שחר, כי דבר שיש בו חשש אסור - ראוי לזהר בו בכל השנה בשוה. אמנם בעשרת ימי תשובה דיקא האסור חמור ביותר ואז צריכין לזהר ממנו ביותר, כי פת שלהם הוא בבחינת פגם הדמים כנ"ל, שהוא בחינת פגם הבגדים, עין שם. ובעשרת ימי תשובה כל עסקנו לתקן הדמים על־ידי תקון כלליות הגידין, כדי לזכות ביום הכפורים למחילה ולכפרה, בבחינת 'דם נעכר ונעשה חלב', בחינת בגדים לבנים שלובשין ביום הכפורים כנ"ל בהלכות יום הכפורים (הלכה א). על־כן צריך לזהר אז מאד מפת של עכו"ם, כדי לשמר הבגדים שיהיו נקיים ביום הכפורים, לזכות למחילה ולסליחה, כנ"ל.