# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/698/61/4/

וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר שֶׁאָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גְּבִינוֹת שֶׁל נָכְרִים (עֲבוֹדָה־זָרָה כט:). גְּבִינוֹת דַּוְקָא, אֲבָל לֹא הַחֶמְאָה. וְעַל־כֵּן נוֹהֲגִין הֶתֵּר בַּחֶמְאָה שֶׁלָּהֶם בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (יוֹרֶה־דֵעָה, סִימָן קטו).

עַל־פִּי מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּהִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב (הֲלָכָה א), שֶׁבְּהֶחָלָב יֵשׁ בָּהּ עֲדַיִן קְצַת אֲחִיזָה לָהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נַסְיוּבֵי דְּחַלְבָּא (מֵי הֶחָלָב), שֶׁהֵן הַפְּסֹלֶת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָסְרוּ חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ נָכְרִי וְאֵין הַיִּשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ (עֲבוֹדָה־זָרָה לה:), כִּי הֶחָלָב שֶׁהוּא בְּחִינָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ, וְלִתֵּן בּוֹ עֵינָיו, שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בּוֹ עַיִן הָרָע שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲדַיִן קְצַת אֲחִיזָה לָהֶם בְּמֻעָט כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָסְרוּ הַגְּבִינוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי אַחַר שֶׁחוֹזֵר הֶחָלָב שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת שֶׁרֻבּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל, כְּשֶׁחוֹזֶרֶת לְהִתְבָּרֵר כַּנַּ"ל, אֲזַי נִמְצָא שֶׁחוֹזֵר הַגְּבִינָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כִּי הַחֶמְאָה שֶׁנִּקְלָט עַל פְּנֵי הֶחָלָב הוּא בְּחִינַת הַטּוֹב הַמֻּבְחָר שֶׁבָּהּ, וְהַנַּסְיוּבֵי דְּחַלְבָּא הֵן הַפְּסֹלֶת. וְהֵן בִּבְחִינַת הָרַע, עַד שֶׁיֵּשׁ דֵּעָה שֶׁבֶּאֱמֶת אֲסוּרָה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהַגְּבִינָה שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית אַחַר שֶׁמּוֹצִיאִין הַחֶמְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַטּוֹב כַּנַּ"ל, שֶׁאָז מְבָרְרִין הַנִּשְׁאָר וְעוֹשִׂין גְּבִינָה וּמַה שֶּׁנִּשְׁאָר אַחַר־כָּךְ הוּא פְּסֹלֶת גָּמוּר בְּחִינַת רַע, כַּנַּ"ל.

נִמְצָא, שֶׁהַגְּבִינָה הִיא בְּחִינַת מְמֻצָּע בֵּין רַע לְטוֹב, נִמְצָא, שֶׁהִיא עַתָּה בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת. וְעַל־כֵּן אָסְרוּ גְּבִינוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי יֵשׁ לָהֶם שָׁם אֲחִיזָה גְּדוֹלָה, כִּי הֵם כְּרוּכִים שָׁם תָּמִיד לִנֹּק דֶּרֶךְ הַתַּרְגּוּם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אֲסָרוּהָ חֲכָמִים, כִּי הִיא בִּבְחִינַת אִסּוּר דְּרַבָּנָן, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כַּנַּ"ל בְּהִלְכוֹת תַּעֲרֹבֶת (הֲלָכָה א).

וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק קַרְנָא וְאָמַר (חֻלִּין קד:): 'עוֹף וּגְבִינָה נֶאֱכָלִין בְּאַפִּיקוֹרֶן' (בְּהֶפְקֵרוּת, בְּלִי הֶבְדֵּל), וְלֹא אָמַר עוֹף וְחָלָב. 'עוֹף וּגְבִינָה' דַּיְקָא, כִּי הַגְּבִינָה הִיא בְּחִינַת הָעוֹף וְשָׁוָה מְאֹד לִבְחִינַת עוֹף, שֶׁהִיא בַּיְצִירָה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כַּנַּ"ל בְּהִלְכוֹת סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר (הֲלָכָה א), שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת גְּבִינָה, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן לֹא אָסְרוּ הַחֶמְאָה, כִּי הַחֶמְאָה הִיא בְּחִינַת הַטּוֹב הַמֻּבְחָר שֶׁאֵין לָהֶם אֲחִיזָה בּוֹ וְאֵינָם יְכוֹלִים לִנֹּק דֶּרֶךְ שָׁם, כִּי עִקַּר יְנִיקָתָם דֶּרֶךְ הַתַּרְגּוּם שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, אֲבָל בִּבְחִינַת טוֹב הַמֻּבְחָר אֵין לָהֶם אֲחִיזָה שָׁם.

וְזֶה כְּשֶׁשָּׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת שֶׁל נָכְרִים? שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: יִשְׁמָעֵאל, אָחִי! הַאֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא, כִּי טוֹבִים 'דּוֹדֶיךָ', אוֹ 'דּוֹדַיִךְ'? (עַיֵּן בַּמִּשְׁנָה, עֲבוֹדָה־זָרָה כט:). וְהֵשִׁיב לוֹ וּמַסִּיק, אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיַּיִן. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דּוֹדֶיךָ שֶׁהֵם תַּקָּנוֹת חֲזַ"ל, יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כִּי דַּיְקָא אָז כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ עַל אִסּוּר הַגְּבִינוֹת שֶׁהֵן בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, עַל־כֵּן פִּלְפֵּל עִמּוֹ בְּעִנְיַן פָּסוּק 'דּוֹדֶיךָ מִיַּיִן', לְהַרְאוֹת לוֹ וּלְהוֹדִיעוֹ מִזֶּה הַפָּסוּק שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם דַּוְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַמַּשְׁלֶמֶת לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁהֵשִׁיב לוֹ לְבַסּוֹף, 'כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ', עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דּוֹדֶיךָ, יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר דְּרַבָּנָן שֶׁל הַגְּבִינוֹת, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בְּאִסּוּר הַגְּבִינוֹת דַּיְקָא הֵשִׁיב לוֹ זֹאת, כִּי הַגְּבִינוֹת הֵם מְיֻחָדִים בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם כַּאֲשֶׁר נִגְלֶה לָעַיִן בְּחוּשׁ, כַּנַּ"ל.

כִּי זֶה הַפָּסוּק מְדַבֵּר מַמַּעֲלַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, וְעַל־כֵּן הִמְשִׁיל הַתּוֹרָה לְיַיִן, כִּי הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר 'הַאי מָאן וְכוּ' (בְּסִימָן כט). וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת תָּלוּי בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיַּיִן", כַּנַּ"ל.