# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/698/62/9/

וזה בחינת מה שכתב רבנו ז"ל שם במאמר הנ"ל, שלעתיד יהיה ההנהגה על־ידי השגחה ונפלאות ויתבטל הטבע, ואז יתער השיר הנ"ל, שהוא שיר של נפלאות, אשר על־ידי קול השיר הזה יכולין להוכיח, עין שם היטב בסוף המאמר הנ"ל. כי באמת אין שום טבע כלל בעולם, רק ה' יתברך מנהיג עולמו ברצונו "וכמצביה עבד בחיל שמיא וארעא" (וכרצונו הוא עושה בצבאות השמים והארץ) (דניאל ד, לב), רק עקר בחינת הטבע, הוא מה שהשם־יתברך ברא את העולם בתכונה כזו ובסדר הזה, שיהיו כל הגלגלים וכל תכונות השמים והארץ וכל צבאם וכל עולמות עליונים ותחתונים, כלם יהיו תלויים על האדם בעל־בחירה שבעולם השפל הזה, לתקן או לקלקל, חס ושלום, שכאשר האדם מתקן מעשיו ומסגל מצוות ומעשים טובים, אזי הוא מביא הארה גדולה ותקון גדול בכל העולמות. ולהפך על־ידי מעשים רעים, חס ושלום, הוא מקלקל ופוגם בכל העולמות. וזה הוא נקרא בחינת הנהגה הטבעית, כי בטבע זו ברא השם־יתברך את כל הבריאה כלה מראש ועד סוף, שיהיה הכל מתנהג על־ידי התורה הקדושה המסורה בידינו, וכאשר יטה האדם מדרכי התורה הקדושה, חס ושלום, אזי יהיה פגם וקלקול בכל העולמות, חס ושלום.

אבל תשובה קדמה לעולם, כי תשובה היא בחינת למעלה מכל העולמות, אשר בבחינת תשובה שהוא בחינת עלמא דאתי - אין שום פגם של שום עברה מגיע לשם. ועל־כן על כל העברות שבתורה מועיל תשובה, כי על־ידי תשובה זוכה לבחינת עלמא דאתי שהיא שרש התשובה, ושם אין שום פגם מגיע, ושם נתתקנין כל העוונות בבחינת זדונות נתהפכין לזכיות, בחינת המתקת הדינים בשרשם.

וזה בחינת ההנהגה של לעתיד שאז יתבטל הטבע לגמרי. ואז יתנהג העולם על־ידי בחינת נפלאות למעלה מהטבע, הינו שאז לעתיד שאזי יהיה כלו שבת, כלו תשובה, ואז יהיו כל העוונות נתהפכין לזכיות, זה בחינת הנהגה של נפלאות למעלה מהטבע, כי על־פי הטבע הוא שהעברה, חס ושלום, פוגמת בכל העולמות כנ"ל. כי זה בחינת טבע, אבל לעתיד בעלמא דאתי אזי לא יהיה שום פגם משום עברה שבעולם, כי כל הפגמים של כל העברות יתהפכו לזכיות, וזה בחינת נפלאות הפך הטבע כנ"ל. ואזי יתער השיר הנ"ל שהוא שיר של נפלאות, שעל־ידי קול השיר הזה - כל המעשים רעים מעלין ריח טוב, בבחינת "נרדי נתן ריחו", כנ"ל.

ועל־כן מצינו שעל־ידי שירה הוא סליחת עוונות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בשירת דבורה, שעל־ידי השירה נסלחו עוונותיהם (מדרש תהלים פרק יח). כי כל השירות, אפלו השירות של עכשיו נמשכין משיר שלעתיד. ועל־כן על־ידי השירה נסלחין העוונות, בבחינת 'זדונות נתהפכין לזכיות', שיהיה לעתיד כשיתער השיר הזה, שהוא שיר של נפלאות, שמשם מקבלין כל השירות, כנ"ל.

ענין קטרת