# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/787/62/2/

וזה בחינת ש צריך הטבח להראות סכינו לחכם (חלין יז:). כי הסכין, שהוא בחינת הארת התלמיד, בחינת יהושע, בחינת "חרב לה'" כנ"ל, בחינת "מלא כל הארץ כבודו", זאת הבחינה צריכין לקבל מן החכם שהוא הרבי שבדור שממנו מקבלין בחינת "מלא כל הארץ כבודו", כי החכם הוא בחינת כל, שהוא מאיר בדרי מעלה ודרי מטה, והארה שמאיר בדרי מטה הוא בחינת הארת התלמיד, בחינת "מלא כל הארץ כבודו". ועל־כן החליף שהוא בחינת הארת התלמיד, צריכין לקבלו מן החכם, שהוא מאיר בהתלמיד בחינת "מלא כל הארץ כבודו", כנ"ל.

וזה בחינת פגימת הסכין. כי הסכין שהוא בחינת מלכות, בחינת יהושע, בחינת תלמיד, בחינת "מלא כל הארץ כבודו". הוא צריך שלא יהיה פגום - שלא יהיה פגימה וחסרון בחד הסכין, כי חד הסכין צריך שיהיה מלא ושלם בבחינת "מלא כל הארץ כבודו". והחסרון והפגימה הוא בחינת כפירה, כי החסרון והפגימה הוא ריקות, שיש ריקות וחסרון בחד הסכין. וזה בחינת כפירות, חס ושלום, כי הכפירות הם בחינת ריקות וחסרון - שאין מאמין שמלא כל הארץ כבודו, רק כופר כאלו, חס ושלום, העולם חסר וריק מאלקותו יתברך שמו. ועל־כן כשיש פגימה בסכין, שהוא בחינת כפירה כנ"ל, אזי הפגימה עוקרת את הנפש המלבשת בדם שבסימנים, כי צריך על־ידי החליף להאיר בנפש בחינת "מלא כל הארץ כבודו". ועל־ידי־זה מקימין את הנפש מנפילתה בבחינת "נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר" כנ"ל. אבל כשהחליף פגום, שזהו בחינת כפירות, הפך "מלא כל הארץ כבודו", אזי, אדרבא, עוקר את הסימנים ומנבלם, כי אינו יכול להעלות הנפש, אדרבא! מוריד אותה על־ידי הכפירות שהם בחינת פגימות הסכין, כנ"ל.