# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/787/62/3/

ועקר שלמות הסכין ובדיקתו הוא על־ידי הידים - כי על־ידי הידים בודקין את הסכין, וממלאין ומשלימין אותו ומתקנים אותו מן הפגימות, כי שלמות החליף, שהוא בחינת "מלא כל הארץ כבודו", בחינת הארת התלמיד, צריכין לקבל מן החכם שבדור, שהוא בחינת מה, שזה החכם מאיר בדרי מעלה הארה של מה, בחינת 'מה חמית' וכו'. ובדרי מטה הוא מאיר בחינת 'מלא כל הארץ כבודו', שאלו השתי השגות הם בחינת בן ותלמיד (כמבאר שם).

ונראה לפרש, שזהו מה שכתב רבנו, נרו יאיר, בתחלת המאמר על מאמר רבותינו ז"ל, על פסוק: "אשר אין חליפות למו" - חד אמר, בן, וחד אמר, תלמיד. כי צריך להאיר הדעת בבן ותלמיד, כי העקר הוא הדעת. וזהו חליפות ראשי תבות: פ' י י' דבר ח' כמות ו' הגות ל' בי ת' בונות (תהלים מט, ד) כמבאר שם במאמר הנ"ל, עין שם. ונראה לי, כי זהו בעצמו מרמז על בחינת בן ותלמיד. 'פי ידבר חכמות', זה בחינת תלמיד שהשגתו בחינת 'מלא כל הארץ כבודו'. והשגה זו היא בחינת דבור, בחינת מלכות, שזהו בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' כנ"ל, וזהו בחינת 'פי ידבר חכמות', בחינת דבור, כי השגה זו של בחינת מלא כל הארץ כבודו, זאת ההשגה נתגלה על־ידי הדבור שמאיר הרב לתלמידו על־ידי דבוריו, שמלא כל הארץ כבודו. אבל השגת הבן, שהשגתו בחינת 'מה', זאת ההשגה אי אפשר להסביר בפה. כי זהו בחינת "נודע בשערים בעלה" (משלי לא, כג) - כל חד לפום מה דמשער בלביה (כל אחד לפי מה שהוא משער בלבו) (זהר וירא קג:). וזאת ההשגה היא בחינת 'והגות לבי תבונות', כי אי אפשר לדבר מזה בדבור, רק הוא בלב כפום שעורין דלביה כנ"ל. כי מאחר שהשגה זו היא בחינת מה, בחינת 'מה חמית מה ידעת' מזו ההשגה, בודאי אי אפשר לדבר, כי הוא בחינת שתיקה, רק כל חד כפום מה דמשער בלביה. ועל־כן נקראת 'הגות לבי' וכו' כנ"ל. ועתה מבאר היטב מה שדרשו רבותינו ז"ל, על פסוק, "אשר אין חליפות למו", בן ותלמיד, כי חליפות שהוא ראשי תבות, פ'י י'דבר ח'כמות ו'הגות ל'בי ת'בונות, זהו בעצמו שני הבחינות שהם בן ותלמיד, דהינו מלא כל הארץ כבודו ובחינת 'מה', כנ"ל.

וזהו בחינת הידים שיש בים החכמה, שהם בחינת רמזים (כמו שכתב רבנו שם), כי השגת הבן שהוא בחינת מה - זה בחינת רמזים, בחינת ידים הנ"ל, כי זאת ההשגה אי אפשר לדבר ממנה כנ"ל. ועל־כן צריכין להאיר זאת ההשגה רק על־ידי רמזים, וזה בחינת מה שכתב רבנו שם: "זה הים גדול ורחב ידים" וכו', עין שם, זה בחינת שני ההשגות הנ"ל של בן ותלמיד. 'זה הים גדול', זה בחינת השגת התלמיד, שהשגתו בחינת מלא כל הארץ כבודו, בחינת מלכות, שהוא בחינת ים החכמה, כידוע. 'ורחב ידים', דהינו רמזים - זה בחינת השגת הבן שהשגתו בחינת מה, שזאת ההשגה צריכין להראות רק על־ידי רמזים כנ"ל. ועל־כן באלו הידים דיקא נתגלה בחינת הארת הרצון, בחינת (תהלים קמה, טז): "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (כמבאר שם, עין שם), כי הרצון זה בחינת הארת המקיפים בחינת מה. ועל־כן נתגלה בידים דיקא, שהם בחינת רמזים, שזהו בחינת 'מה', כנ"ל.