# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/787/63/3/

וזה בחינת אסור איבר מן החי ואסור נבלה וטרפה. כי אסור לאכל שום בשר של מינים טהורים כשמתו מאליהם בידי שמים, כי־אם כשנשחטו כדינם על־ידי אדם דיקא, כי זאת הטהרה שהיא שרש נפשות מינים הטהורים - היא בחינת הבחירה כנ"ל. ועל־כן אי אפשר לברר בחינת הטהרה מאחיזת הטמאה ולכללה בקדש, כי־אם על־ידי הבן־אדם הבעל־בחירה דיקא, כי רק בשביל זה נתהוה בחינת הטהרה, כדי שיהיה להאדם בחירה כנ"ל. ועל־כן כל נפשות של המינים טהורים הנמשכין משם מבחינת הטהרה, אי אפשר לתקנם ולבררם מאחיזת הטמאה כי־אם על־ידי הבן־אדם הבעל־בחירה דיקא.

ועל־כן אי אפשר לאכל שום בשר של בהמה וחיה ועופות טהורים, כי־אם על־ידי תקון השחיטה שנעשית על־ידי בני־אדם בעלי בחירה דיקא, אבל כשמתו בידי שמים - הם נבלה, ואסורים באכילה לישראל עם קדוש, כי כשלא נתבררו על־ידי בני אדם, על־ידי תקון השחיטה כדינה, אזי נאחז בהם תכף הטמאה, ששרש אחיזתה משם, ונתהפכו אל הטמאה, כי הם בבחינת נגה, שלפעמים נכללת בטמאה, ועל־כן אסורים לישראל.

וכן טרפה שאינה חיה, שנפגע בה איבר שראויה למות על־ידו - היא נחשבת כמתה מאליה ואסורה גם־כן לישראל כמו נבלה, כי נאחז בה הטמאה, שהיא בחינת נפשות חיות ובהמות טמאות, מחמת שיצאה חיותה שלא על־ידי בן־אדם הבעל־בחירה. ועל־כן נקראת בשם "טרפה", כמו שכתוב (שמות כב, ל): "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו" וכו'. ופרש רש"י: 'וסתם טרפה היא שדרסה ארי וכל שאר הטרפות נקראים על שמה'. ולכאורה תמוה, מדוע יקרא חסרונות באיברים על־ידי חלי או קוץ בשם "טרפה", שפרושו טריפת ארי כנ"ל? אך על־פי הנ"ל ניחא היטב. כי תכף כשיש בה חסרון באיזה איבר שאינה ראויה לחיות על ידו - נאחז בה הטמאה שהיא בחינת נפשות המינים טמאים, שהם הרע והטמאה, בחינת נגדיות, בחינת מזיקי עלמא, שהם בחינת חיות רעות הדורסים והטורפים. ועל־כן נקראים כל מיני טרפות בשם 'טרפה', שהוא לשון שנטרפה על־ידי ארי או שאר חיות רעות. כי בודאי כבר נטרפה ונאסרה לנו על ידם דיקא, כי זה עקר אסורה, מחמת שנאחז בה אחיזת החיות רעות הדורסים וטורפים, שהם הרע והטמאה והנגדיות שנתאחזו בה, מחמת שיש בה נקב או חסרון באיזה איבר שהחיות תלוי בה, שיצאה חיותה שלא על־ידי בן־אדם הבעל־בחירה, שהוא דיקא יכול לתקן אותה על־ידי השחיטה, כי אי אפשר לברר ולתקן בחינת נגה, שאחיזתה מבחינת הטהרה, כי־אם על־ידי בן־אדם הבעל־בחירה דיקא, כנ"ל.