# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/61/2/

וזה בחינת יציאת מצרים, כי אז היה הדבור בגלות, כידוע (זהר וארא כה:), כי אז ירד בחינת הדבור למצר הגרון, ועקר הגאלה היה על־ידי בחינת שם 'אהי"ה', כמו שכתוב (שמות ג, יד): "אהיה שלחני אליכם". נמצא, שבמצרים היה בחינת 'אחורי פני - אהי"ה' בגימטריא 'דם', כמו שכתוב (יחזקאל טז, ו): "ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך", וכשיצאו ממצרים נתגלה שם 'אהי"ה' ונתתקנו הדמים, ואזי עלה הדבור ממצר הגרון, ואזי נעשו בבחינת אדם, ועל־כן השחיטה היא במצר הגרון להעלות הנפש משם, כי לשם ירדה מקדם, ועתה מעלין אותה משם, ממצר הגרון כנ"ל. וזה בחינת 'שהיה', שאסורה בשחיטה (יורה־דעה, סימן כג, סעיף ב), זה בחינת (שמות יב, לט): "כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה" וכו', כי כשיצאו ממצרים לא היו יכולין לשהות ולהתמהמה עוד שם כלל, שלא תתגבר הסטרא־אחרא, חס ושלום, כמו כן כשמוציאין הנפש דקדשה מן הבהמה על־ידי השחיטה, שזה בחינת יציאת מצרים ממש, אסורין לשהות ולהתמהמה כלל, שלא תתגבר בתוך כך הסטרא־אחרא, חס ושלום.