# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/61/3/

גם 'דרסה' אסורה (יורה־דעה, סימן כד, סעיף א) וצריך לשחט בהולכה והובאה (שם ביורה־דעה סעיף ב), כי אף־על־פי שאסורין לשהות ולהתמהמה, אף־על־פי־כן אסור לדחק את השעה, ואי אפשר להוציא בחזקה בפעם אחת את הנפש, רק צריך לילך ולעבר דרך מצר הגרון להעלות משם כל ניצוצי הנפש, כי זה בחינת תשובה כנ"ל. וכשרוצין לעשות תשובה צריך להיות בקי בהלכה, בקי ברצוא, בקי בשוב, בחינת עיל ונפיק, הינו שמי שרוצה לעשות תשובה, אי אפשר לו להתקרב פתאם אל הקדשה, עד שיעבר וילך בכל המקומות שהיה תחלה ויצטרף ויתלבן שם (יומא פו. רמב"ם הלכות תשובה פרק ב, הלכה א), כדי שיעלה משם כל הניצוצות שנפלו על ידו, וזהו בחינת 'עיל ונפיק' וכו', כנ"ל.

וזהו בחינת שצריכה השחיטה להיות בהולכה והובאה (יורה־דעה, סימן ו, סעיף ד), זה בחינת "רצוא ושוב" (יחזקאל א, יד), כי אסור לשחט בדרסה, דהינו לחתך את הראש בבת אחת על־ידי דרסה, כי אי אפשר לדחק את השעה, להוציא את הנפש בבת אחת כנ"ל, רק צריכין לעבר דרך מצר הגרון בהולכה והובאה בבחינת רצוא ושוב כדי להעלות משם כל ניצוצי הנפש בשלמות, ואז השחיטה כשרה.