# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/62/11/

ועל־כן החיות ועופות הם קלים בטבעם ויש בהם זריזות וחיות יותר ודעת יותר מן הבהמות, כל זה מחמת שהחיות והעופות הם סמוכים יותר אל גדר האדם, ויש בהם ניצוצות וחיות של נפשות אדם יותר מהבהמות. ועל־כן על־פי הרב נמשלו ישראל לחיות יותר מן הבהמות, כמו שכתוב (תהלים סח, יא): "חיתך ישבו בה" וכו'. וזה בחינת (שם עד, יט-כ): "אל תתן לחית נפש תורך וכו', הבט לברית" כנ"ל, שמבקשין שיביט ה' וישגיח ברחמיו לתקן הברית, להציל נפשות הקדושות מן החיות שלא יהיו נצודים בהם, חס ושלום, וכן שמן מוכיח עליהם, כי אלו נקראו "חיה" על שם החיות המלבש בהם ביותר כנ"ל, כי עקר החיות הוא בחינת חיות שבא מבחינת אדם, אבל הבהמות נקראים על שם רוח הבהמיות שמתרבה בהם יותר מן החיות.

ועל־כן הקרבנות באין מן הבהמות לבד, כי כל הקרבנות באין בשביל כפרה ולבער הזהמא מן העולם, ועל־כן צריך להביא דוקא מן הבהמה כדי להכניעו, כי על־ידי סמיכה שסומכין על הקרבן נמשך על הבהמה רוח הטמאה, דהינו כח הבהמיות שנתלבש בו על־ידי החטא, כמובא (סימן כה). וזה נעשה דיקא על־ידי שמתגבר שם בהבהמות רוח הבהמיות מאד, על־כן מושך על עצמו כח הבהמיות מן האדם ביותר, כי כל דבר נמשך לשרשו, ואחר־כך על־ידי הקרבן נכנע ונתבטל רוח הבהמיות, כמובא.

ועל־כן החטאת, שהוא בא לכפרה על החטא והוא מכפר יותר מעולה, כי עולה אינה באה כי־אם על ההרהור, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה ז, ג), על־כן החטאת באה ממין בהמה שהיא שפלה ותחתונה יותר ממין בהמה של העולה, כי חטאת באה נקבה ועולה זכר, כי החטאת צריך לבער רוח הבהמיות ביותר וכנ"ל. ועל־כן מחמת שהחיות ועופות מלבש בהן נפשות ביותר, על־כן גם אחר השחיטה עדין נשארין נפשות בדם שהנפש יוצאה בו על־כן טעונין כסוי דם בעפר, כנ"ל.