# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/62/2/

וזה בחינת שתים עשרה בדיקות הסכין (יורה־דעה, סימן יח, סעיף ט), כנגד שנים עשר שבטי י־ה שמלכות דקדשה עומדת עליהם, שהם בחינת תקון הברית, כמובא לעיל (הלכות יום הכפורים הלכה א), וכן יש שתים עשרה תבות בברכת השחיטה, כנגד שנים עשר שבטי י־ה כנ"ל, כי הסכין "חרב לה'" הנ"ל צריך להיות כלו בדוק יפה ושלם בלי פגם, בבחינת (שיר השירים ד, ז): "כלך יפה רעיתי ומום אין בך". כי הלשון־הקדש, שהוא בחינת חוה־אשה כנ"ל, צריך להיות בשלמות גדול בלי שום פגם ומום כלל. וזה בחינת פגם הסכין כפגם המזבח, כמו שאמרו חכמינו, ז"ל (חלין יז:), כי הסכין בחינת שלמות לשון־הקדש צריך להיות שלם בלי פגם, בבחינת (דברים כז, ו): "אבנים שלמות תבנה", שמשם אנו למדים פגימת המזבח, וכן הסכין בחינת הדבור של לשון־הקדש צריך גם־כן שלא יהיה נפגם ושיהיה שלם בשלמות המזבח, בבחינת (דברים כז, ו): "אבנים שלמות תבנה", שזה בחינת שלמות הדבור של לשון־הקדש, כמובא בדברי רבנו במקום אחר (בסימן יח). כי אבנים הם בחינת אותיות, כמו שכתוב בספר יצירה (פרק ד): 'שתי אבנים בונות שני בתים'. וצריכים להיות שלמים בלי פגם, בחינת שלמות לשון־הקדש הנ"ל, שזה בחינת "חרב לה'", בחינת סכין של שחיטה כנ"ל. כי המזבח מתקן גם־כן תקון הברית על־ידי הקרבנות, שמכניעין רוח הבהמיות (כמובא לעיל), ועל־כן פגימת הסכין שוה עם פגימת אבני המזבח כנ"ל. ועל־כן " א' בנים ש' למות ת' בנה" ראשי תבות ' אשת ', כמו שכתב רבנו במקום אחר (בסימן יח), שזה בחינת שלמות לשון־הקדש, שהוא בחינת חוה־אשה, כנ"ל.

ועל־כן צריך לבדק הסכין 'אבשרא ואטופרא' (להעביר את הסכין על הבשר ועל הצפרן) (חלין יז:) זה בחינת שלמות לשון־הקדש על־ידי התרגום, כמובא לעיל כמה פעמים, כי 'בשרא' הוא בחינת לשון־הקדש, בחינת חוה־אשה כנ"ל, בחינת (בראשית ב, כג): "בשר מבשרי", כמו שכתב רבנו שם, ו'טופרא' זה בחינת תרגום, שהוא בחינת נגה, כי הצפרנים הם בחינת (בראשית ג, כא) "כתנות עור" (בראשית רבה כ, יב), שזה בחינת חשמל, בחינת תרגום, כמובא. ועל־ידי 'בשרא וטופרא' בחינת שלמות לשון־הקדש על־ידי תרגום כנ"ל, על־ידי־זה נבדק ונשלם הסכין, שהוא בחינת הדבור, בחינת "חרב לה'" כנ"ל, כי הם בודקין ומעבירין כל הפגימות מהסכין שהם בחינת סטרא דמותא, פגם הברית - שנכנע ונופל על־ידי שלמות לשון־הקדש, על־ידי התרגום (כמו שמבאר שם, עין שם).