# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/62/9/

ועל־כן צריך לתן עפר מלמעלה ועפר מלמטה, כמו שכתוב (ויקרא יז, יג): "וכסהו בעפר", ולמדו (חלין פג:) - שיהיה מכסה בתוך עפר מלמטה ומלמעלה, זה בחינת קבורה, שהוא גם־כן בשביל תקון הנפש ולהעלותה ולכלות הזהמא, להכניע הרע הנאחז בו, כמו שכתוב (קהלת יב, ז): "וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלקים" וכו'. ועקר הקבורה הוא בשביל תקון הברית בבחינת כסוי, לכסות בשר ערוה, כי על־ידי פגם הברית עקר אחיזתם בו, ומשם באין כל החרפות ובושות (כמובא בדברי רבנו בסימן יט, ג), בבחינת (בראשית לד, יד): "כי חרפה היא לנו", על־כן צריך תכף לכסות על חרפתו - לקברו תכף, כמו שכתוב: "כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי" (דברים כא, כג), 'קללת' לשון בזיון וחרפה, כמו שפרש רש"י, הינו שצריך לקברו תכף, כדי לכסות החרפה המכסה על הנפש על־ידי פגם הברית כנ"ל, כי גם התחלת הגזרה של מיתה וקבורה בא על־ידי פגם הברית, כמו שכתוב (בראשית ג, יט): "כי עפר אתה ואל עפר תשוב", שזה נגזר על חטא אדם הראשון שפגם בברית, כמו שאמרו חכמינו ז"ל (סנהדרין לח:): 'אדם הראשון משוך בערלתו היה', כי על־ידי־זה צריכין דוקא לקבורה כדי לכסות וכו' כנ"ל, והיא טובה גדולה ותקון גדול לכלות הזהמא ולהעלות הנפש כנ"ל, וזה שמצינו בשם ויפת, שבשביל שכסו ערות אביהם (בראשית ט, כג) בחינת תקון הברית, על־כן זכו בניהם לקבורה (תנחומא, נח טו), שהוא בחינת לכסות וכו' כנ"ל, וזהו בחינת כסוי דם בעפר, דהינו בתוך עפר מלמטה ומלמעלה כנ"ל, שהוא בחינת תקון פגם הברית כנ"ל, שמשם באים הנפשות העשוקות שירדו לשם אל תוך החי שנשחט, ועל־כן צריך כסוי בחינת קבורה כנ"ל - לכסות על חרפת הנפש, ולתקנו ולהעלותו ולכלות הזהמא על־ידי־זה, כנ"ל.