# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/64/10/

כי עקר הכנעת עשו בחינת עמלק הוא על־ידי קול תינוקות של בית רבן, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה סה, כ) על פסוק (בראשית כז, כב): "הקל קול יעקב והידים ידי עשו" – 'בזמן שהקול קול יעקב, שהתינוקות מצפצפין בקולם, אין הידים ידי עשו'. ומשם מבחינה זאת צריך השוחט לקבל החרב של השחיטה, כמבאר בהתורה הנ"ל, שהשוחט צריך שיהיה לו הבל פה שאין בו חטא כמו תינוקות של בית רבן, כי על־ידי התענית, שעל־ידי־זה זוכין להבל פה של תינוקות שאין בו חטא, משם מקבלין כח להתגבר על עמלק בחרב דיקא, בבחינת (שמות יז, יג): "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב" דיקא, כי 'מניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא' (מהיער עצמו יתקינו בית־יד לגרזן שיכרת את היער) (סנהדרין לט:), כי כל כחו הוא חרב כנ"ל, על־כן על־ידי התענית, שעל־ידי־זה מכניעין אותו, על־ידי־זה לוקחין מידו החרב, ומכניעין אותו בחרב דיקא.

כי אז במלחמת עמלק היו שרויים בתענית, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (מכילתא בשלח), על פסוק (שמות יז, י): "ומשה אהרן וחור" וכו', בתענית היו שרויים כנ"ל. וכן בימי מרדכי גזרו תענית, כמו שכתוב (אסתר ט, לא): "ודברי הצומות" וכו' וכנ"ל. כי התענית קשה מחרב כנ"ל, כי על־ידי התענית מתגברין על הגוף ששם אחיזת עמלק, ולוקחין ממנו החרב ומכניעין אותו בחרב דיקא, כמו שהיה בימי מרדכי שנתהפך הדבר שהרגו המן וזרע עמלק בחרב, והכל בכח התענית, בחינת "וצומו עלי", כנ"ל. וזה בחינת הסכין של שחיטה שנמשך בשרשו מבחינה זאת, מבחינת הכנעת החמר והגוף, בחינת בהמה על־ידי התענית, משם מקבלין הכח של הסכין של שחיטה, להכניע על־ידו בחינת בהמה ולהעלות הנפש מחי למדבר, כנ"ל.