# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/64/13/

וזה בחינת ארבע פרשיות שקורין באדר (ארח־חיים סימן תרפה) סמוך לפורים ולפסח, כי פורים ופסח הם כלל כל הגאלות, כי פסח הוא זכר ליציאת מצרים שכולל כל הגליות, כי כל הגליות מכנים בשם מצרים (בראשית רבה טז, ד) [כמובא במקום אחר (סימן ד)], ונס של פורים גדול עוד יותר, כי הוא מפלת המן־עמלק, שהוא (במדבר כד, כ): "ראשית גוים" וכו', כידוע (פרי־עץ־חיים, חנכה ופורים, פרק ו), ועקר הכנעת מצרים ועמלק, שהם כלל הסטרא־אחרא, הוא להכניע ולבטל זהמת הנחש הנאחז בהגוף בחינת בהמה, שמשם אחיזת הסטרא־אחרא והקלפות, שהם בחינת עמלק ומצרים. ועל־כן הם ארבע מלכיות שכלולים בעמלק, שהוא 'ראשית גויים', כמו שפרש רבנו ז"ל, במקום אחר (בסימן ל), כי אחיזתם מהרע של הגוף, הינו מהרע של הארבעה יסודות. ועל־כן קורין קדם פסח ופורים הארבע פרשיות, כדי להכניע ולבטל הארבע מלכיות - להכניע ולבטל הרע שבארבעה יסודות שבגוף על־ידי קדשת התענית.

ועל־כן עקר התחלת הארבע פרשיות הוא פרשת שקלים - שנתנו שקלים לנדבת המשכן, שהם צדקה ונדבה, שזהו בחינת תענית, בחינת 'אגרא דתעניתא צדקתא' (ברכות ו:). ועל־כן בהמשכן היו מביאין כל הקרבנות, שהם בחינת הכנעת רוח הבהמיות, שעל־ידי־זה נתתקנין כל החטאים שנמשכין מבחינת בהמיות, בחינת גוף, בחינת חשך, בחינת מיתה וכו', כנ"ל. כי הכל נכנע ונתבטל על־ידי בחינת המשכן שבא מנדבות ישראל, בחינת צדקה שהתנדבו אחר התענית של יום הכפורים כנ"ל, בחינת 'אגרא דתעניתא צדקתא', שעל־ידי־זה עקר הכנעת הגוף בחינת בהמה, בחינת מיתה וכו' כנ"ל. וזה שכתוב בשקלים (שמות ל, יב): "ולא יהיה בהם נגף", כי נתבטל סטרא דמותא שהוא בחינת גוף וכו', כנ"ל.

ואחר־כך קורין פרשת זכור (דברים כה, יז), מחית עמלק, כי עמלק הוא זהמת הנחש סטרא דמותא, בחינת גוף, בחינת בהמה כנ"ל. ועל־כן היו משנין עצמן לבהמה, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (רש"י שמואל טו, ג). וצריכין להכניעו על־ידי השקלים שהם בחינת צדקה, בחינת תענית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יג:): 'כבר קדמו שקליהם לשקליך' וכנ"ל. ועל־כן גזרו תענית בימי מרדכי ואסתר, וכן בימי משה היו שרויים בתענית במלחמת עמלק, כי עקר הכנעתו על־ידי התענית כנ"ל. וזה (דברים כה, יז): "זכור את אשר עשה לך עמלק" - 'זכור' דיקא, להגביר הזכרון על השכחה, כי זכרון ושכחה הם בחינת נפש וגוף, חיים ומיתה, אדם ובהמה, אור וחשך וכו', כנ"ל בהתורה הנ"ל. אחר־כך קורין פרשת פרה, שמטהרת מטמאת מת, להכניע סטרא דמותא, שהוא בחינת גוף, בחינת בהמה וכו', כנ"ל.

ואחר־כך קורין פרשת החדש (שמות יב, א), שהיא מצות קדוש החדש לעבר שנים ולקבע חדשים, להשוות שנות החמה עם הלבנה, שהוא בחינת מלוי פגימת הלבנה, ואז יתבטל החשך, כי עקר החשך של לילה הוא מחמת פגימת הלבנה, אבל לעתיד כשיתמלא פגימת הלבנה - יתבטל החשך, כמו שכתוב (ישעיה ס, כ): "לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף" וכו'. נמצא, שעל־ידי פרשת החדש, בחינת מצות קדוש החדש מכניעין ומבטלין החשך, שהוא בחינת גוף, בחינת בהמה וכו'. נמצא, שכל הארבע פרשיות הם להכניע הרע שבארבעה יסודות, שהם בחינת מיתה וחשך, בהמה, גוף, שכחה וכו', ולהגביר הנפש בחינת אדם, בחינת אור, בחינת חיים וכו', וכל זה על־ידי התענית שהוא בחינת צדקה, שהוא בחינת השקלים של נדבת המשכן, שנצטוו אחר יום־הכפורים, שמשם עקר הנס של פורים, להכניע המן־עמלק כנ"ל, ועל־כן מתחילין מפרשת שקלים.

וזה שמובא בזהר הקדוש (תקוני־זהר, תקון כא, נז:): שפורים הוא בחינת יום־כפורים, כי הנס של פורים להכניע עמלק, שהוא זהמת ותאות הגוף, הוא על־ידי התענית כנ"ל, שהוא בחינת יום צום הכפורים, כי קדשת כל התעניתים מקבלין מהתענית של יום הכפורים, כי עקר הכנעת הארבעה יסודות שבגוף להעלותם מבהמה לאדם, הוא על־ידי תענית, כנ"ל.