# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/64/14/

ועל־כן כל קדשת המשכן והבית־המקדש היה מבחינת התענית של יום הכפורים, כי רק ביום התענית הקדוש הזה, ביום צום הכפורים, נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים, שהוא הקדשה העליונה מכל העשר קדשות, ומשם נמשכין כל הקדשות, כי שם בין הבדים היה עקר השראת השכינה, שהוא שרש כל הקדשות, כמו שכתוב (שמות לא, יג): "כי אני ה' מקדשכם". כי עקר כל הקדשות שהיה במשכן ובבית־המקדש היה להכניע ולבטל זהמת הנחש, שהוא בחינת בהמה, בחינת גוף וכו' כנ"ל, כי עקר המשכן והבית־המקדש נבנה להביא שם כל הקרבנות שהם של בהמות ועופות, להכניע רוח הבהמיות שהוא בחינת גוף וכו', שעל־ידי־זה נתכפרין כל החטאים שבאין משם, הן החטאים של כל אחד ואחד, הן חטא אדם הראשון ומעשה העגל, שהמשכן והבית־המקדש מכפר עליהם כידוע (תנחומא פרשת פקודי, הובא בפרוש רש"י): שכלם נמשכין מזהמת הנחש שנאחז בבחינת גוף, בחינת בהמה, בחינת מיתה וכו'. ועל־כן כל כח המשכן והבית־המקדש לתקן ולכפר על כל זה היה נמשך מקדש הקדשים, שלא נכנס לשם אדם כי־אם כהן גדול ביום צום הכפורים, שהוא יום התענית.

כי זאת הקדשה להכניע הגוף בחינת בהמה וכו', אי אפשר להמשיך כי־אם על־ידי התענית שהוא בחינת הבל פה שאין בו חטא, שהוא הבל פיהם של תינוקות וכו' כנ"ל, כי התינוקות מקבלין הבל פיהם מהמשכן ובית־המקדש (כמובא במקום אחר, בהתורה 'אזמרה לאלקי בעודי' בסימן רפב), ועקר מקבלין מבית קדשי קדשים מבין הכרובים, כי 'כרובים אנפי זוטרי' (כרובים פנים קטנות), (סכה ה.; זהר עקב רעד.), בחינת תינוקות של בית רבן, כי משם הם מקבלין הבל פיהם הקדוש, ולשם נכנס הכהן הגדול ביום צום הכפורים לכפר על ישראל, להכניע בחינת גוף, בחינת בהמה וכו', ולהעלות הנפש וכו' על־ידי התענית של יום הכפורים שהוא שרש כל התעניתים, כי משם, מבין הכרובים, ממשיכין הבל פיהם הקדוש של תינוקות שאין בו חטא, על־ידי התענית, שעל־ידי־זה נכנע הגוף והחמר, בחינת בהמה וכו' ונמתקין כל הדינים ונתכפרין כל העוונות ונתעלה הנפש וכו', שהוא בחינת תורה כנ"ל, אמן ואמן.