# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/64/15/

וזה בחינת מתנות כהנה שצריכין לתן מהבהמה לכהן (יורה־דעה, סימן סא), כי המתנות שנותנין לכהן מזובחי הזבח (עין דברים יח, ג) - זהו בחינת צדקה של ארץ־ישראל, שהוא בחינת תענית, שעל־ידו עקר הכנעת החמר והגוף, בחינת בהמה ועלית הנפש וכו', בחינת אדם כנ"ל, כי הכהן הוא בבחינת קדשת ארץ־ישראל, כי עבודת הכהן הוא בבית־המקדש בקרבנות, שמשם עקר קדשת ארץ־ישראל [כמובא כבר כמה פעמים (עין תנחומא קדושים י)]. ועל־כן המתנות שנותנין ישראל לכהן, להחזיק אותו כדי שיוכל לעבד עבודתו בבית־המקדש, כמבאר בתורה בכמה פסוקים, זהו בחינת צדקה של ארץ־ישראל שקדשתה נמשכת מבית־המקדש שהוא בחינת קדשת הכהן כנ"ל. ועל־כן צריכין לתן מבהמה מתנות כהנה, שהוא בחינת צדקה של ארץ־ישראל, כי צדקה של ארץ־ישראל הוא בחינת תענית, שעל־ידי־זה עקר עלית הנפש וכו' מבהמה לאדם (כנ"ל בהתורה הנ"ל), ועל־כן נותנין לכהן הזרוע והלחיים והקבה.

ואיתא בדברי רבותינו ז"ל (חלין קלד:): שהזרוע כנגד "ויקח רמח" וכו' (במדבר כה, ז). נמצא, שכל אלו המתנות לכהן הם בזכות פינחס שקנא על מעשה זמרי, כי פינחס קנא קנאת ה' צבאות כנגד בלעם הרשע, כי מעשה זמרי עם בנות מואב היה בדבר בלעם, כמו שכתוב (שם לא, טז): "הן הנה היו בדבר בלעם" וכו'. ובלעם הוא בחינת עמלק, כי הם משלבים באותיותיהם [כמובא בספרים], כי בלעם ועמלק הם הם עקר זהמת הנחש, שהוא תאות הגוף והחמר, תאות היצר־הרע, שעקר התגברותם הוא בתאות נאוף, כמו שכתוב בזהר הקדוש (ויקרא טו:) ומובא בספרי רבנו ז"ל (סימן ב): 'עקרא דיצרא בישא לגלאה ערין והיא עקרא דמסאבותא' (עקר היצר־הרע הוא על גלוי־עריות והוא עקר הטמאה). ועקר המלחמה שבין הנפש והגוף הוא בתאוה זאת, כי הברית־קדש הוא צנור שדרך שם יוצאין כל הנפשות, כי עקר ההולדה על־ידו, ומי שזוכה להתקדש בזווגו כראוי, אזי מוליד הולדה קדושה, באפן שתתגבר הנפש על הגוף וכן להפך, חס ושלום, ועל־כן שם עקר המלחמה, כידוע.

ועל־כן פינחס שקנא על מעשה זמרי והכניע תאות נאוף, שהוא בחינת זהמת בלעם־עמלק וקנא קנאת הברית, והכניע החמר והגוף בחינת בהמה, והגביר והעלה הנפש בחינת אדם, שעקר עליתה על־ידי קדשת הברית כנ"ל, על־כן זכה פינחס שאחיו ובניו הכהנים יזכו בזרוע לחיים וקבה מאת זובחי הזבח כנגד "ויקח רמח" וכו' וכנגד "ויעמד פינחס ויפלל" וכו' (תהלים קו, ל. ועין חלין קלד). כי כל קנאת פינחס להכניע זהמת בלעם־עמלק הוא בחינת הכנעת החמר, בחינת בהמה וכו', ועל־כן זובחי הזבח שצריכין להכניע בחינת בהמיות, בחינת החמר וכו', ולהעלות הנפש מחי למדבר, על־כן צריכין לתן מתנות לכהן, זרוע ולחיים וקבה כנגד מעשה פינחס, כדי להמשיך קדשת פינחס שזכה להכניע זהמת החמר, שהוא זהמת בלעם וכו' ולהעלות הנפש וכו' כנ"ל, שזה עקר התקון של הבהמה כנ"ל, שצריכין זובחי הזבח, שהם השוחטים, לתקן כנ"ל, ועל־כן צריכים לתן המתנות זרוע ולחיים וכו', כנגד מעשה פינחס דיקא, כנ"ל.